סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: האם חיילים שעסוקים בפעילות מבצעית שמתחילה עוד לפני עלות השחר ומסתיימת בשבת אחר הצהריים יוכלו לקרוא את פרשת "זכור" בזמן אחר במהלך השבת?
תשובה: השולחן ערוך (אורח חיים, תרפ"ה ז') פסק: "יש אומרים, שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא. לפיכך, בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבא למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא". מקור הלכה זו בתוספות במסכת ברכות (דף י"ג), ובדברי ראשונים נוספים. בחידושי הריטב"א למסכת מגילה הסביר, שישנה מצוה מן התורה לזכירה "בפה", כלומר באמירה, שמתקיימת בקריאת "זכור" בבית הכנסת. לפיכך, נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות מאמץ מיוחד ולשמוע את קריאת פרשת זכור בשבת שלפני פורים.
פרשת "זכור" נקראת כמפטיר בסיומה של קריאת פרשת השבוע (השנה – פרשת ויקרא). החיד"א (ברכי יוסף תרפ"ה ג'; ובשו"ת יוסף אומץ, כ"ז) מספר על קהילה שבה החסירו בתפילת שחרית של שבת שלפני ראש חודש ניסן את קריאת פרשת "החודש", והוציאו את ספר התורה לאחר מכן רק כדי להשלים קריאה זו. החיד"א קבע שמנהג זה שגוי, ואף יש בו חשש ברכה לבטלה, משום שאת ארבע הפרשיות תיקנו חכמים לקרוא כ"מפטיר" בסיומה של פרשת השבוע, ולא כקריאה בפני עצמה במהלך השבת. מדבריו של החיד"א משתמע, שכך הוא גם בשבת זכור. על כן, אם לא קראו את פרשת זכור בתפילת שחרית של שבת, שוב אין אפשרות לקרוא אותה לאחר מכן.
יש מפוסקי הזמן (ראו על כך בתורת המחנה, פרק נ"ה הערה כ"א) שהציעו לדייק מדבריו של רבי עקיבא איגר, שדעתו שונה מדעת החיד"א. רבי עקיבא איגר כתב (בהגהותיו לשולחן ערוך אורח חיים, תרפ"ה): "אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים, מוציאים ספר תורה וקוראים פרשת שקלים בברכה לפניה ולאחריה, ואם לא נזכרו עד לאחר השבת, אין לה תשלומין". משמע מדבריו שכל עוד לא חלפה השבת, תקנת הקריאה במקומה עומדת. כך יש לדייק גם מדברי המשנה ברורה שם, שכתב אף הוא שאי אפשר להשלים "לשבת הבאה", ומשמע שבאותה השבת עצמה – ניתן להשלים את הקריאה.
בשו"ת ציץ אליעזר (ט"ז כ"א) הוסיף על כך, שגם החיד"א עצמו דיבר אך ורק על פרשת "שקלים" או על פרשת "החודש". אך פרשת זכור (וייתכן שגם פרשת פרה), שחיובה מן התורה, בוודאי מהווה קריאה בפני עצמה, שאינה תלויה בהכרח בקריאת פרשת השבוע בשחרית. לפיכך, מי שהחסיר ולא שמע את הקריאה בשחרית – ישלים אותה בהמשך השבת, ובמידה ומדובר על קריאת התורה במניין, ניתן אף לברך על כך. כך יש להבין גם משו"ת שבט הלוי (ד' ע"א), שאם מדובר על ציבור שלם שנבצר ממנו לקרוא את פרשת "זכור" בשחרית, בוודאי יוכל להשלים אותה בברכה בשבת אחר הצהריים.
בשו"ת תשובות והנהגות (ב' צ"ג) נשאל כיצד ינהגו בקהילה שבה מתאסף מניין בבית הכנסת רק בליל שבת. הוא משיב, שגדול רבני ליטא בדור שלפני החורבן, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, פסק שבמקרה כזה יוציאו ספר תורה ויקראו בו בליל שבת, בלי ברכה. בעל תשובות והנהגות מעורר ספיקות הלכתיים לגבי הצעה זו, בעיקר לנוכח העובדה שקריאת התורה בציבור – מחייבת ברכות, וייתכן שבקריאה בלא ברכות יוצא שכרה בהפסדה. ואולם הלכה למעשה הוא מבהיר ש"כבר הורה זקן", ועל כן ניתן לסמוך על כך, ולקרוא את פרשת "זכור" בלי ברכות בליל שבת, כדי שלא יחסירו אותה לחלוטין.
לפיכך, קבענו בספר תורת המחנה, ובקובץ "הלכה כסידרה" במהדורת חרבות ברזל, שחיילים שנבצר מהם לקרוא את פרשת "זכור" בתפילת שחרית של שבת, ישלימו את הקריאה בברכותיה עד לשקיעת החמה. אם לא יתאפשר להם לקרוא כלל במהלך היום, יוציאו את ספר התורה בליל שבת לאחר תפילת ערבית, ויקראו בו את פרשת זכור, בלי ברכות. כאן המקום להזכיר, שחייל שלא שמע את פרשת "זכור", יתכוון לצאת ידי חובתו בקריאת "ויבא עמלק" בבוקר יום הפורים, ואם גם זה לא התאפשר, יתכוון לצאת ידי חובה כאשר יגיעו בעוד מספר חודשים לפרשת "כי תצא".
