
עדה כמנהגה נוהגת
חלוקת מתנות לילדים, חנוכייה עם שני שמשים וקריאת מגילת אנטיוכוס – חג החנוכה מתהדר במנהגים יפים ושונים. על משמעות המנהגים, התפוצות שמהן הגיעו, ואפילו מנהגים

חלוקת מתנות לילדים, חנוכייה עם שני שמשים וקריאת מגילת אנטיוכוס – חג החנוכה מתהדר במנהגים יפים ושונים. על משמעות המנהגים, התפוצות שמהן הגיעו, ואפילו מנהגים

לקראת חג הניסים והנפלאות, ריכזנו עבורכם סיפורים אישיים ומרגשים של אנשים שחוו פלאים בחייהם. כל אחד מהם מספר על נס מסוג אחר – החל מהימנעות

הרבה רווקות ורווקים פוגשים את חנוכה בנקודה רגישה. חג של בית, של משפחה, של "נר איש וביתו", כמו שהרבה אוהבים להזכיר, כשאת עדיין מחפשת את

בשנים האחרונות אנו רגילים לראות את נר החנוכה מודלק בחוצות הערים ובכיכרות, אך אנו יודעים שעיקרה של התקנה היא הדלקת הנר בבית. דווקא בבית: "נר

אחרי הניצחון המבריק של יהודה המכבי על צבאו של גיאורגיאס בקרב על אמאוס [165 לפה"ס] ביטלו הסלווקים את גזרות הדת, אך עדיין לא ויתרו על

חובת ההדלקה הבסיסית היא על הבית: "תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו" (הברייתא במסכת שבת כא ע"ב). בעוד המוטיב המרכזי בהדלקת הנרות הוא הבית,

"חז״ל הזהירונו לא לסמוך על נסים. בייחוד אסור לסמוך על נסים בתקופה זו שכמעט יום-יום הם מתרחשים לנגד עינינו". במילים הללו ביטא דוד בן גוריון

"וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול״ – חג החנוכה, ככל החגים, הוא חג הודאה לריבונו של עולם על החסד הגדול שעשה עמנו.

במסכת שבת (דף כ"א עמוד ב') מובאת מחלוקת בית שמאי ובית הלל ביחס להדלקת נרות חנוכה. לדעת בית הלל מדליקים ביום הראשון נר אחד ובכל

פרשת מקץ וחג החנוכה נפגשים כמעט בכל שנה, ובמבט ראשון נדמה שמדובר בשני מעגלים שונים: האחד – סיפורו של נער עברי שנמכר לעבד והופך לאיש