כל המאמרים במדור זווית אישית

דמעותיה וצערה של אם שכולה יהודיה, אינן כדמעותיה וצערה של אם רוצח ומחבל, המשסף וטובח נשים ועוללים. דמעותיה של אם יהודיה, שחינכה את בנה לחמלה

יש אנשים שכל חייהם מתנהלים כמו משחק הילדים- 'כן-לא-שחור-לבן'. גוונים נוספים בין שחור ללבן לא קיימים בחייהם. השפה בה הם משתמשים, וחייהם בכלל, נעים כמטוטלת

בשעה טובה ומוצלחת, שנה בדיוק לאחר יציאת מצרים, מוקם המשכן: " וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן". אל המשכן הזה יוכנסו כלים

אני מתאר לעצמי שאני לא היחיד שהתבלבל תמיד במילים של שירו המפורסם של אברהם צבי אידלסון- 'הבה נגילה'. המילים המקוריות הן 'עורו אחים בלב שמח',

המכרז הראשון לבחירת מנהיג לעם ישראל יצא לדרך. בראש ועדת האיתור מכהן הקב"ה בכבודו ובעצמו, זאת לאחר שמשה רבנו מבקש ומגדיר לקב"ה מה לדעתו הם

הרבה פעלים יש בעשרת הדיברות, ובהם אחד יחיד ומיוחד- 'כַּבֵּד'. מעניין לשים לב שהפועל הזה כַּבֵּד לא נאמר לגבי מצוות שבת או כשרות, וגם לא

המפגש בין משה לפרעה, איננו רק מפגש בין שני מנהיגים, שני נציגי אומות, או שני בעלי אינטרסים שונים. זהו מפגש בין שני הקטבים האנושיים הכי

איזה מזל שלמשה ואהרן לא היו צוותי חשיבה אסטרטגיים, לא מנהלי קמפיין, לא משרד יחסי ציבור ולא יועצי תקשורת. כי אם חלילה היו להם כאלו-

בשתי מילים קצרות ונוקבות- מאבחנת לנו התורה לא רק את המחלה של הדור ההוא במצרים, אלא גם של דורות רבים אחר כך, עד דורנו, ואולי

הגלות איננה רק הגדרה טריטוריאלית, ומנהיגות איננה רק תולדה של כריזמה, רטוריקה, כוחנות, מוחצנות, גאווה, כמות ציוצים בטוויטר או כמות לייקים. באופן הפשוט של המילה-