כל המאמרים במדור זווית אישית

תזמורת איכותית לא מוותרת על אף כלי, ועם ייחודי לא מוותר על אף שבט. שבט ושבת אחים ושבטים גם יחד לכאורה, ההיסטוריה היהודית מאז יציאת

אמון בין אנשים הוא תנאי בסיסי לקיומה של חברה החשש הזה ש'דופקים אותנו'… ש'מקמבנים' אותנו, שעובדים עלינו וכו', פוגש אותנו לאורך כל היום- בקניה או

הביטוי 'חילול ה", מתאר מצב של פגיעה וזלזול במשהו, במישהו, בסמל או בערך קדוש, במיוחד אם זה שעושה את המעשה הוא אדם מוכר, חשוב, מנהיג,

  כמה ענווה נדרשת כדי להכפיף את עצמך להאזין לקולות של אלו, שראו כבר כל כך הרבה במהלך חייהם   שני פעלים ושני סוגי מערכות

הנביא מלאכי, הוא בן המחצית הראשונה של המאה ה-5 לפני הספירה, תחילת תקופת בית שני, שיבת ציון וחידוש ממלכת יהודה. הספר מלאכי הוא האחרון בנביאים,

במקום שיש בני אדם- יש טעויות ושגיאות, חטאים והחטאות, נפילות ומעידות, בשוגג ובמזיד. אנחנו בני אדם ולא מלאכים, ולכן השאלה היא לא האם הדברים הללו

המבנה הציבורי הראשון של העם היהודי עומד בשעה טובה על תילו ועומד להיחנך ולשמש כמרכז רוחני לעם, מקום בו תהא השכינה שורה. כולם נרתמו למשימה

מנהיג אמיתי ואחראי יהיה חייב להאזין לקולות השונים, להכיר בהשפעתם החיובית או השלילית, ולדעת כיצד להוביל, לנתב ולנווט הנה מגיע רגע השיא של מעמד הר

ישנם מנהגים במסורת היהודית, שלא תמיד ברור מה מקורם,  ומה מעמדם ההלכתי. האמת שזה גם לא כל כך משנה. ישנם דברים שהצליחו לחדור לתוך סדר

"כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם" [מדרש משלי]. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" [שמות י"ז]. למרות שמדובר כביכול בסך הכל בעוד אירוע היסטורי