כל המאמרים במדור ציונות דתית רעיונית

בימים אלו נוהרים רבים להסתופף בצל אהלו של הצדיק ר' אברהם מתתיהו פרידמן, נכדו של הריזי'נער, בנו של הבן הרביעי לחצר המלוכה, ר' מנחם נחום

המסורה על פרשת וישלח חושפת לנו סוד יקר על אחד מן הפסוקים בפרשתנו. על הפסוק המתאר את מנחתו של יעקב לאחיו עשו (בראשית לב, טו):

יעקב אבינו, היוצא מבית הוריו ונס על נפשו, נתקל בדרכו בכמה משוכות נפשיות, בדמות פחד מאי הצלחת דרכו וחשש שמא חזרתו לבית הוריו תהיה מורכבת

פרשת תולדות מסמנת את המפנה הגדול במנהיגות משפחת בית אברהם. בעוד אברהם אבינו היה הגורם הפעיל עד לפרשת חיי שרה, כעת אנו קוראים על בית

בלב שיחתו של אליעזר עבד אברהם עם לבן ובתואל מתפרצת מפי האחרונים אמירה שנשמעת צורמת בתחילה, בלתי מתאימה לאופיים הבעייתי ולמוסריותם המפוקפקת (בראשית כד, מט-נא):

המתבונן בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל על פרשתנו מגלה שהוא מעניק לנו זיהוי מילולי של נשותיו של ישמעאל. זאת בהמשך לכתוב המתאר את לקיחתה של

עם חגיגות סיום הדף היומי העולמי, כדאי לתור אחר רוחו של האדמו"ר של מייסדו, ר' מאיר שפירא, שהיה חסיד צ'ורטקוב. בפרט חסידו של ר' ישראל

דרכי הקנין של ארץ ישראל, החזרה אליה, והאפשרות של כינון התיישבות ברת קיימא בה, העסיקו במאתיים השנים האחרונות רבים מגדולי ישראל. אמנם, חז"ל לימדונו שארץ

  מי בתולדות עמנו יכול היה לקבץ לכבוד מסיבת השקת ספרו נואמים כדוגמת חיים סוקולוב, מאיר דיזנגוף והרב עזיאל? לכבוד מי יכולים לשלוח ברכות הרב

  בשבועות של שנת תרנ"ה (1895) התקיימה הכנסת ספר תורה גדולה בישיבת "עונג שבת" בעיר סרייבו. רבה הדגול של העיר, הרב אברהם רומנו (אין לבלבל