
הזיות שהמוח יוצר
יש ספקנים שמאמינים רק במה שהם יכולים לראות או להוכיח מדעית. כל פעם שמציגים בפניהם ראיות למציאות שמעבר לעולם הארצי והמוכר, יש להם תשובה קבועה:

יש ספקנים שמאמינים רק במה שהם יכולים לראות או להוכיח מדעית. כל פעם שמציגים בפניהם ראיות למציאות שמעבר לעולם הארצי והמוכר, יש להם תשובה קבועה:

האנתרופולוג קלוד לוי-שטראוס אמר: "אין אנו חושבים או יוצרים את המיתוסים. המיתוסים יוצרים את עצמם באמצעותנו". אנחנו חושבים שאנחנו אנשים חופשיים, הפועלים מרצוננו ויוזמתנו ומספרים

להיות עניו זה לא דבר פשוט. התנ"ך, חז"ל וכל חכמי המוסר משבחים עד מאד מידה זו, אולם כבר במשנה נאמר "משמת רבי בטלה ענווה"; ומסופר

כשהייתי ילד קראתי אגדה סינית על נער שניסה להערים על שד הנהר ולגרום לו להחזיר את הנהר למסלולו. לשם כך היה עליו לרוץ ולברוח מהנהר

לפעמים אנשים חוטאים. זו מציאות טבעית – ה' ברא את האדם עם יצר הרע, ושם אותו בעולם מלא ניסיונות והתמודדויות. אנחנו צריכים להשתדל בכל יכולתנו

המילה 'חוק' משמשת לשתי תופעות יסודיות בעולמנו: חוקי הטבע, המנהלים את היקום כולו, וחוקי האדם, המנהלים את החברה האנושית. שתי התופעות הללו נראות שונות לגמרי,

הקרבת קורבנות היא חלק בסיסי מהתפיסה הדתית. מעניין שכבר בתרבויות הקדומות ביותר, בכל רחבי העולם, נהגו להקריב קורבנות לאלים. הדבר מעיד על כך שלא

לאדם יש בחירה חופשית, אבל פעמים רבות אנשים מוצאים את עצמם לכודים בנסיבות שבהן אילוצים שונים, מוסכמות וחששות, כופים אותם לפעול בניגוד לרצונם – ולמעשה

מדי פעם נשמעת הטענה: איך אנחנו יכולים לסמוך על המסורת של אבותינו לגבי מעמד הר סיני? הרי מדובר באנשים שאחרי ארבעים יום מההתגלות עשו עגל

אחד האבסורדים בתפיסת העולם המערבית הנוכחית בא לידי ביטוי בתחום המוסר. מצד אחד, הגישה המערבית הכללית היא חילונית, ואינה מעניקה מקום מרכזי לאלוקים, לדת או