ארכיון של: ט׳ באב ה׳תש״פ (יולי 30, 2020)

  חלק עיקרי בפרשתנו עוסק בנושא התשובה. מתארת את תהליך התשובה והגאולה בשבעה שלבים. השורש המנחה שו"ב מופיע בפרשה זו

פרשתנו פותחת במעמד הברית בין עם ישראל לקב"ה, והמחוייבות הנגזרת ממנה, אולם היא מציינת גם תופעה בעייתית של התכחשות לברית.

  בפרשתנו חושף הקב"ה בפני משה רבנו תחזית קודרת באשר לצפוי לעם ישראל אחרי מותו. היא כוללת כשלונות וחטאים חמורים

לב יודע מרת נפשו הוא כלל הלכתי, לפיו אדם הוא סמכות רפואית מכריעה לגבי מצבו הבריאותי. על פי כלל זה הותר לעיתים לאדם לעבור

ועַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה …לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל"   מרתקת המחשבה שהמצווה האחרונה בתרי"ג מצוות, זו הבאה

הזכרנו ברשימה הקודמת את דעת ה'פרי חדש' והרדב"ז שכתבו שכאשר אין חשש לעירוב חלב טמא, הרי שחלב נוכרי מותר. ואולם,

אחת המילים הקשות לביטוי, המלווות במטען רגשי כבד היא המילה "סלחתי". כאשר אדם נפגע גופנית או נפשית הוא צובר הרבה

פרשתנו נפתחת במילים "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה". הליכה זו, במשמעותה העמוקה – פרידה.  משה רבנו נפרד מעם ישראל (ומאתנו) ומהנהגתו, ואנחנו נפרדים