אובסשן לפאשן
בפרשת השבוע אנחנו מקבלים הוראות מחויטות לגבי מה על הכהן הגדול ללבוש, כאלו היינו בעיצומו של הfashion week בפריז. אם
בפרשת השבוע אנחנו מקבלים הוראות מחויטות לגבי מה על הכהן הגדול ללבוש, כאלו היינו בעיצומו של הfashion week בפריז. אם
בפרשת השבוע מתוארים החושן והאפוד, המעיל והכתונת, המצנפת והאבנט. ומכנה משותף לכולם: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כ"ח,
עיקרה של היהדות הוא עולמו הפנימי של האדם, ועם זאת יש ערך מוסף למראה החיצוני. איך עלינו להתייחס לנויו של
בניגוד לנצרות ולאסלאם, היהדות איננה שואפת להפוך את העולם ליהודי. לא רק שאין לה כל עניין לכפות עצמה על אומות
לאחר סגירת מעגל הציווי על בניית המשכן, כליו וכו', מופיע הציווי על עשיית מזבח הקטורת: "וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי
רבים תמהו על כך, שהציווי על בניית מזבח הקטורת נכתב בסוף פרשתנו ולא נמנה בתוך רשימת כלי המשכן האחרים המפורטים
לכל תקופה – מילים מרכזיות, מילים מנחות, כאלה שמבקשות לתאר את המציאות. בימים אלה אנו פוגשים פעם אחר פעם את
פרשת תצווה עוסקת בבגדי הכוהנים ובראשם בגדי הכהן הגדול. בגדים שלכל אחד מהם משמעות בפני עצמו, ויחד יוצרים מכלול של
בפרשתנו מצוה התורה על עשית החושן, האורים ותומים: "…ולא יזח החושן מעל האפוד. ונשא אהרון את שמות בני ישראל בחושן
יש משהו מאוד מתעתע בבגדיו של אדם. אפשר שהתעתוע הזה מוטמע בשמו של הבגד, המזכיר בגידה. שכן, הבגדים מהווים עוד