הסכנות הרוחניות שבחופשה
מכבר התלבטתי בשאלה רוחנית חינוכית. לא מכבר נפרדתי מתלמידות יב' לשלום וחשתי צורך פנימי להתפלל יחד עימם את תפילת הדרך.
מכבר התלבטתי בשאלה רוחנית חינוכית. לא מכבר נפרדתי מתלמידות יב' לשלום וחשתי צורך פנימי להתפלל יחד עימם את תפילת הדרך.
"גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר"
"הגיד לך אדם מה טוב ומה ד' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". פעמים
הסערה הציבורית שהתעוררה באחרונה ביחס לפרשת "האי היווני" והחלטת היועץ המשפטי להימנע מהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, לוותה בתהיות
טיב האופי האנושי גורר אותנו לעסוק בשאלות העקרוניות והמהותיות, ולחוש כי בכך אנו מתקנים עולם. דוגמה לדבר הזדמנה לנו בדיון
פרשת קורח מהווה מוקד לדיון מתמיד בדבר אופי המחלוקת. המשנה באבות הרואה במחלוקת קורח ועדתו את הביטוי המובהק למחלוקת שאינה
פרשת שלח מזוהה דרך כלל בתודעת העם עם מעשה המרגלים, שפותח אותה. ואולם, בסיומה נחבאת פרשה קצרה נוספת, שיש בה
בד בבד עם הניסיון לעצור את המפולת בסוגיית ארץ ישראל וכל הנלווה אליה, יש ללמוד עניין נוסף מפרשת המרגלים –
"שמעיה אומר: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתוודע לרשות" (אבות א, י). כרבות ממשניותיה של מסכת אבות, אף
מיד עם תחילת המסע לארץ ישראל המתואר בפרשתנו החלו הקיטורים: "ויהי העם כמתאוננים רע בעיני ד'". פרשנים כבר שמו לבם