ארכיון של: י״ד באב ה׳תש״פ (אוגוסט 4, 2020)

דוד המלך עומד למות ומכין את בנו שלמה לשלב הבא בחייו: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. אָנֹכִי הֹלֵךְ,

"הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית. האבות הקימו אומה. עכשיו, כמו

ברשימה הקודמת ראינו שכיום, עקב היחלשות הגוף ביחס לימים עברו, אין לחייב נשים לצום את הצומות הקלים כל כ"ד חודש

שניים מאבות האומה לקו בעיוורון חלקי לעת זקנתם. אצל יעקב נאמר: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת", ואצל יצחק:

יעקב מבקש שלא להיקבר במצרים. רש"י מביא שלש סיבות לכך. האחת, "סופה להיות עפרה כינים" (בזמן מכות מצרים), השנייה, "ושאין

ברכותיו של יעקב לבניו נוגעות לאופי הבנים, בהווה ובעתיד. יעקב משתמש בדימוי לבעלי חיים שונים. נלמד מכך כללים ועקרונות לעולמנו,

בתוך כל הדרמה ההיסטורית האדירה של אירועי משפחת יעקב ובניו- המכירה, הירידה למצרים, וכל דרמות המשנה הנלוות כביכול בשולי המאורעות,

כך סתם, לכאורה, קוטעת התורה את שטף הדיאלוג המעניין בין יוסף ליהודה בפרשת מקץ ומשאירה אותנו במתח עד לשבוע זה,