אימהות צעירות בצומות הקלים – ב

ברשימה הקודמת ראינו שכיום, עקב היחלשות הגוף ביחס לימים עברו, אין לחייב נשים לצום את הצומות הקלים כל כ"ד חודש שאחרי הלידה, ואף אין עניין להחמיר בכך. פסיקה זו מעניינת; שכן אמנם מצד אחד הגופות נחלשו בימינו, אבל מצד שני הרפואה התקדמה, ונשים רבות כיום שבות לעבודה במשרה מלאה, זמן לא רב אחרי הלידה. כך נמצא שנשים יכולות להיות בריאות, חזקות, ומתפקדות באופן מלא, ואף על פי כן הן יהיו פטורות מן הצום.
הסיבה להיתר הרחב הזה, כך ביקשנו להציע, נובעת מכך, שעצם החיוב לצום כיום את הצומות הקלים תלוי ברצון הציבור, ומלכתחילה לא קיבל על עצמו הציבור לצום במקרים של חולים, מעוברות ומיניקות, ובכלל זאת נשים שאחרי לידה. כך שאין זה משנה מתי בדיוק חוזרים כוחותיה של האישה (והרי זהו עניין אינדיבידואלי); כל אישה שנחשבת 'לאחר לידה', פטורה מן הצום. לא עליהן דיברה ההלכה כשחייבה את בית ישראל לצום.
על פי תובנה זו, יש מקום להיתר רחב יותר לנשים, המובא בדברי פוסקים מאוחרים. על פי אותם פוסקים, לא רק אישה שבתוך כ"ד חודש ללידתה פטורה מלצום, אלא כך גם דינה של כל אישה שעוד עתידה ללדת. הנה, כך מובא בשו"ת צבי תפארת (בעל ה'דרכי תשובה'), בסימן מח (מובא אצל הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר חלק י, אורח חיים לט; וכן פס"ת תקנ א, הע' 5):
"שמעתי מפה קדוש של מורי הגאון הקדוש אדמו"ר רבי יחזקאל משינאווא זצללה"ה, שאמר, כי הוא מקובל מגאוני וצדיקי הדור הקודמים זצ"ל, שכל אשה שעומדת עדיין בימים שיכולה ללדת, ובימי הצומות היא חלושת המזג, אפילו היא בריאה ושלימה, נכון יותר שלא תתענה, ורק לאחר שיפסוק זמנה מללדת עוד, אם תהיה בבריאות תשלים אותם התעניות, לחיים ברכה ושלום".
אמנם, יש החולקים על היתר זה (הרב עובדיה הביא אותו רק כסניף להיתר ובפסקי תשובות כתב על כך 'אין להקל אל על ידי הוראת חכם'), אבל נראה שהיגיון רב עומד מאחוריו. אישה בגיל הפוריות צריכה לשמור על גוף חזק ובריאות איתנה כדי שתוכל לעמוד בעול הכבד של הבאת ילדים לעולם. לכן אין זה משנה באיזה שלב בדיוק היא נמצאת ביחס ללידות שבעבר או שבעתיד. כל זמן שהיא בתקופת זמן זו בחייה, היא פטורה מן הצומות הקלים. לא עליה כיוון עם ישראל כשקיבל על עצמו את אותם צומות.
אך גם בכך לא מסתיימים גבולות ההיתר. הרי מלבד הקושי הפיזי שיש בעצם הלידה, קיים עוד קושי גדול בטיפול בילדים הקטנים. כל הורה יודע כמה אנרגיות נדרשות כדי לדאוג לצרכיהם היומיומיים של הילדים, גם שנים רבות אחרי תקופת ההנקה: רחיצה, הלבשה, הכנת אוכל, משחק ובילוי, הסעה למסגרות ועוד ועוד. כל זאת דורש מאמץ משני ההורים, אבל במשפחות רבות האישה היא שנושאת בחלקו הגדול של עול זה, שלא לדבר על אימהות חד-הוריות, שנאלצות לשאת בעול זה לבדן.
משום כך נראה, שלא רק מי שמנינו עד כה פטורות מן הצומות הקלים, אלא גם אימהות צעירות שעל כתפיהן מוטל העול האהוב של הטיפול בילדים קטנים, ועל אחת כמה וכמה אימהות חד-הוריות. כך אני נוהג לומר במשך שנים רבות, ושמחתי כשמצאתי לכך סמך בדבריו של הרב ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית (שו"ת אבן ישראל סב, ז): "מה ששאל באשה שהיא צריכה לטפל בילדים קטנים, ודאי פטורה מג׳ תעניות". כפי שראינו לעיל, אין צורך להרגיש לא בנוח עם פטור זה. מלכתחילה לא קיבל על עצמו עם ישראל את הצומות במקרים הללו. הלא זוהי טובתו של העם כולו; בעוד כלל ישראל צמים על חורבן העבר, הן בונות את דור העתיד. (ויחי תשע"ח)