לא עת דיבורים אלא עת מעשים היא
פרשת בשלח עוסקת באחד השיאים המרכזיים בחייו האמונים של עם ישראל -נס קריעת ים סוף ובעקבותיו שירת הים. באותה פרשה
פרשת בשלח עוסקת באחד השיאים המרכזיים בחייו האמונים של עם ישראל -נס קריעת ים סוף ובעקבותיו שירת הים. באותה פרשה
עוד בהיותה ילדה צעירה לימים עומדת מרים בשיאן של גזרות ומשגיחה על משה על מנת שלא ייפגע חלילה לרעה. ברגע
סיפור יציאת מצרים מגיע אל שיאו בפרשת קריעת ים סוף. בני ישראל החבוטים, המעונים, יוצאים בשן ועין ממצרים החשוכה, ודווקא
מעשה ביהודי שהגיע לארץ מרוסיה בתקופת הקומוניזם. "איך היה האוכל ברוסיה"?, נשאל. "לא יכולתי להתלונן". "ואיך הייתה העבודה?". "ממש לא
מיד אחרי קריעת ים סוף נתקל משה רבינו באתגר מנהיגותי ראשון במעלה, שמגיע מבפנים, מתוך העם עצמו. העם צמא למים,
אחד מהכלים המכוערים בעולמה המפואר של המחלוקת הוא ייחוס מניעים שליליים לבעל הפלוגתא שלך. ייחוס זה ממיר את הדיון על
בפרשה הקודמת קראנו על שלושה אותות, שהיה אמור משה לבצע באמצעות מטהו. באחד מהאותות משה התבקש להשליך את המטה ולהפכו
פרשת וארא עוסקת בתהליך ההסטורי והניסי של מכות מצרים , והכשרת הלבבות ליציאת עם ישראל ממצרים. הכשרת הלבבות אצל המצרים
הרב משה פינצ'וק, רב הקמפוס וראש המרכז למורשת ישראל, המכללה האקדמית נתניה לפני מכת בכורות הקב"ה מצווה את משה: "דַּבֶּר
התיאור מזרה האימה של מכת ברד מהדהד בראשינו מזה אלפי שנים (שמות ט, כג-כד): "וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון