מימינו בכסף שתינו
אחד העונשים שבאו על עם ישראל בתקופת החורבן, מתואר במגילת איכה (ה'): "מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ". המים, שהם
אחד העונשים שבאו על עם ישראל בתקופת החורבן, מתואר במגילת איכה (ה'): "מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ". המים, שהם
בניגוד למשתמע מן התורה, חכמי המשנה פיתחו את דין 'ביטול עבודה זרה', המאפשר להשהות פסלים וצלמים, שעובדיהם ביטלו אותם מהיות
ארבע שנים עברו ממלחמת צוק איתן. זה הזמן לחבק את צה"ל, ובמיוחד את הפצועים ומשפחות הנופלים ולהצדיע ליקיריהם שנפלו בקרבות.
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן" (דברים, א', א'). בפסוק זה נפתח ספר דברים, הנתפס במידה רבה כנאומו
פרשת דברים מלאה בענקים: רפאים, זמזומים, אימים, עוג מלך הבשן. למעשה, ממלאים הענקים תפקיד חשוב בתולדות עם ישראל; ילידי הענק
פערים רבים יש בין התיאור הרטרוספקטיבי של משה את מאורעות המדבר, לבין הסיפור כפי שהוא מסופר בזמן אמת בתורה עצמה.
חילופי ההאשמות בין חברים בקבינט המדיני-ביטחוני, הסגנון והמהות, אינם מכבדים את הנוגעים בדבר ולא את הגוף החשוב הזה. מצער, שחברי
" אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: אַחַ֨ד
" אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: אַחַ֨ד
פרופ' ידידיה שטרן אזרחי ישראל עסוקים בהורדת ידיים מתמשכת בין השבטים השונים בנוגע לשאלות של זהות המדינה וחזונה. ביטוי דרמטי