ארכיון של: כ״ה באלול ה׳תש״פ (ספטמבר 14, 2020)

"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא

עבודת ד' עלולה להכיל אש זרה – זה החידוש הגדול של פרשת השבוע שלנו. עצם העובדה שמדובר בעבודת הא-לוהים אינה

מכירת חמץ מהוה חלק חשוב בהכנות לקראת הפסח. מקום רחב הוקדש לה בספרות ההלכתית. מכירה זו עברה גלגולים הסטורים שונים.

עשיר הוא חג הפסח בפיוטיו שיריו וניגוניו. החל מן ההלל בערבית ראשונה של החג ועד לשירת הים בשביעי של פסח,

'סדר' משמעו 'ערך'. את הפסוק "וְעָרַכְתָּ אֶת עֶרְכּוֹ" (שמות מ, ד) מתרגם אונקלוס – "ותסדר ית סדריה". קיומה של מציאות

הרב נחום נרי'ה ראש בית המדרש "תורה בציון" ירושלים עיה"ק א. לתהליך הפרשת הכוהנים קידושם ומשיחתם מוקדשות מספר פרשיות בתורה,

"שבת הגדול" הוא מונח בעל שגיאה דקדוקית שכן השבת היא נקבה והיה מקום לתארה "שבת הגדולה", ומכאן שהמושג "גדול" אינו

אנו נזהרים מאיסור חמץ שבעה ימים בשנה במהלך חג הפסח. אולם, בבית המקדש היה איסור מוחלט להקריב קרבן מנחה מחמץ

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". סדר מנייתם של ארבעת הבנים

עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. גם יהודים שבמשך שאר ימות השנה