ארכיון של: כ״ד באלול ה׳תש״פ (ספטמבר 13, 2020)

מדי שנה בשנה יש המעוררים דיון באשר ללגיטימיות של ציון ארועים לאומיים, שהתחדשו בעת החדשה. אחת הטענות הנפוצות, שמשום מה

פרשת נגעים, על הנגע והבהרת, השאת והספחת, הקרחת והגבחת שבה, היא מן המקראות הקשים בתורה. בעוד שפרשיות ומצוות רבות חשיבות

כיצד בונים משפחה בישראל? התורה מסדרת את בניין המשפחה בדיוק כפי שהוא צריך להיבנות. סיפור הבריאה מדבר על ממד האנושי

פרשיותיו הראשונות של ספר ויקרא רצופות הוראות פתיחה באש. כך, בראש פרשת צו: "ואש המזבח תוקד בו… אשר תאכל האש

התורה מוצאת בספירת העומר עניין עקרוני רב משמעות. שהרי, ספירה זו מביאה אותנו לחג השבועות, החג היחיד בתורה שאין לו

פרקי אבות משמשים פעמים רבות בחברה הישראלית עלה תאנה של יהדות. אנשים הפותרים עצמם ממחויבות לנאמנות המלאה השואפת לקיים את

הנביא מלאכי מסיים את נבואתו בפסוק המתאר את בואו של אליהו הנביא לעתיד לבוא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו, ואם אין דעת בבן – אביו מלמדו: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל

סיפור ההגדה פותח בהכרזה "עבדים היינו… ויוציאנו ה' אלוקינו משם". הניסיון לחוות מחדש את טעמה של העבדות ואת היציאה ממנה,