ארכיון של: ו׳ באדר ה׳תשפ״ג (פברואר 27, 2023)

החתם סופר הסביר, שלמרות שבדרך כלל צדיקים לא שוחטים אחד את השני, אצל רבה בעקבות השתייה היה זה אפשרי האם

בשעה שמרדכי דורש את התערבותה של אסתר לבטל את גזרותיו של המן, פוקדת אסתר את מרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל

בשבוע שעבר כתבתי על המושג "קבלת מצוות חוץ מדבר אחד" והסברנו שהגיור דורש קבלת מכלול המצוות ללא ויתור אפילו על

"ושננתם לבניך ודברת בם" – פרשת קריאת שמע, שהיא בסיס האמונה שאותו אנו מצווים לומר לפחות פעמיים ביום, מבטאת גם

בני הנוער שלנו שותים (ושותות) בלי סוף. בכל מסיבה, בכל טיול, בכל אירוע ובכל ״ישיבה״ עם החבר׳ה. אלכוהול לסוגיו הפך

כתב הרמב"ם בהלכות מגילה (פ"ב ה"יז): "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה

הפרשה מסתיימת בציווי על עשיית מזבח הקטורת וכן על אופן השימוש בו ע"י אהרן: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר

את הניתוח של דמותה המיוחדת והמרשימה של ברוריה נסיים במקור בתר תלמודי העוסק בברוריא, שעורר הדים נרחבים לאורך הדורות. בטור

שלושה עניינים עיקריים בולטים בפרשת תצוה. שניים בנוכחותם ואחד בהיעדרו. מן הדברים הידועים הוא ששמו של משה רבנו אינו מופיע

הכיפה בת זמננו אינה זוכה לעדנה. השורש הוא כ.פ.ה והוא מזכיר יסוד של כפיה "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד