ארכיון של: כ״ח באדר ה׳תשפ״ג (מרץ 21, 2023)

אחד הנושאים הבולטים שבהם ניתן לראות את חוסר השוויון בין גברים ונשים במשפט העברי, שהוא גם ביטוי למעמד האישה בספרה

אין למעשה קיום של ממש ליהדות מלאה מחוץ לארץ ישראל פער גדול יש בין עולם הקורבנות כפי שהוא מופיע בתורה

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" [ויקרא א- ב] – לשון הפסוק לא מובנת.

הגרים הסובוטניקים היו זהירים בנישואי תערובת, גידלו זקנים, והקפידו בדיני טומאה וטהרה. הם אכלו בשר רק משחיטה עצמית הגרים הסובוטניקים

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שעמדה כמעט יותר מכל חיבור יהודי אחר (אולי פרט לתנ"ך) במוקדו של

ספר ויקרא נקרא בפי חז"ל "תורת כהנים" ועם זאת מוצאים אנו בספר עניינים אחרים שאינם לכאורה שייכים לעבודת הכהנים. פרשת

במקדש אין שאלה של תפוקה ושל רווח אלא של השקעה וכוונה פרשת ויקרא מתחילה בהסבר על קורבנות הנדבה. אדם פרטי

פרק ל"ז כפי שראינו בפרק הקודם, לפי שיטת הרמב"ם, בית הדין מקבל גרים רק אם המניע שלהם לגיור הוא דתי

יש המסתכלים על ההיסטוריה של העם היהודי, ורואים בה מקור לדאגות. לכולנו הרי יש פוסט-טראומה מאירועים כמו השואה או חורבן

במקום שיש בני אדם- יש טעויות ושגיאות, חטאים והחטאות, נפילות ומעידות, בשוגג ובמזיד. אנחנו בני אדם ולא מלאכים, ולכן השאלה