ארכיון של: כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד (יולי 2, 2024)

תיאורה של ארץ ישראל כאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ חוזר על עצמו שוב ושוב בתורה ובדברי הנביאים. כבר בתחילת ההיסטוריה היהודית,

  לקיחת אנמנזה (ההיסטוריה הרפואית של החולה, מפיו) היא חלק מהריאיון שאותו עורכים רופאים למטופלים. במקרים רבים ניתן להגיע לאבחנה

פרשת 'קורח' היא פרשה מאוד מתסכלת, אך גם מאוד מציאותית. היא מראה איך מאבקי כוח על שליטה וכבוד אינם רלוונטיים

"וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם… וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא

החלק המרכזי של פרשתנו עוסק במחלוקת ובסכנותיה. קורח ועדתו קוראים תיגר כנגד מנהיגותו של משה. זו דוגמה למחלוקת הנגועה במניעים

במבחן המטות משה הצטווה להניח באוהל מועד מטה אחד לכל נשיא שבט: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת… וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי,

רכיבים מן התיאור המקראי למעשה קורח: "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי

"פרשת קרח יפה נדרשת". במילים אלה פותח רש"י את פירושו לפרשה, שמאז ועד היום, נשתברו עליה קולמוסין הרבה ונערמו על