ארכיון של: י׳ בשבט ה׳תשפ״ו (ינואר 28, 2026)
מהותה של שירה
בני ישראל יוצאים מים סוף ונעמדים לומר שירה. בפסוק נאמר (שמות ט"ו, א') "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה
קנאה ושמחה
"כאב הקנאה שלי קיבל מזור מסוים כשקראתי פעם תיאוריה מאירת עיניים, שלפיה אדם נוטה לקנא דווקא במישהו שנמצא איתו, לכאורה,
שלא נשכח לחבק את החולשות שלנו
השבוע, באחד הבקרים, מצאתי את עצמי, מחנך בישראל, נכנס לריב מכוער במיוחד עם נהג שצפר לי מאחורה. כאילו, יא חביבי,
עורי דבורה, דברי שיר
מוקדה של פרשת השבוע היא "שירת הים": פרק שירה מופלא, החושף משהו מעצמת הרגשות שחוו בני ישראל במעמד קריעת ים-סוף:
בין ים סוף לטבעת החנק: הפרשה כקריאת עומק לדור של מאבקי זהות
פרשת בשלח איננה רק סיפור ניסי של קריעת ים סוף. היא אחת הפרשות הפוליטיות, החינוכיות והקיומיות ביותר בתורה. היא מספרת
אני ה' רופאך
אני עומד על שפת ים סוף. האיום הקיומי שאיים לאבדנו קורס לנגד עיניי. ראיתי את המכות, את האדמה הרועדת ואת
למה הצעירים לא יודעים מה קורה ביו"ש?
"אתה מדבר איתנו כבר שעה וחושף פה דברים מדהימים, איך אף אחד לא יודע או מכיר את הדברים הללו?" כך
לא על הלחם לבדו
פרשת בשלח, כשמה כן היא, היא פרשה של "דרך". היא מלווה את תהליך ההסתגלות המורכב של עם ישראל למעבר מחיי
להיות קרוב
קִרבה היא אחד הדברים הנחשקים ביותר בחיינו. לעיתים אדם נוסע למרחק עצום מתוך תקווה או ידיעה ששם ימצא את תחושת