הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם … לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר … כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יא – יד)
נחלקו הפרשנים האם פסוקים אלו מתמקדים במצוות תשובה או שמדובר במצוות לימוד תורה. חז"ל הבינו, שפסוקים הללו עוסקים בלימוד תורה. וכך נאמר בערובין (נה ע"א):
"'לא בשמים היא' – שאם בשמים היא, אתה צריך לעלות אחריה, ואם מעבר לים היא – אתה צריך לעבור אחריה".
התורה היא אוצר יקר שיש לרדוף אחריו בכל מקום. אם היינו זקוקים לעלות לשמים היינו צריכים לעלות לשם כדי לחפש את התורה. אולם המציאות אחרת, שכן התורה נמצאת ממש לידינו. רק לוקחים ספר ולומדים. כיום התורה מצויה בכל פינה ובכלל זה באתרי אינטרנט שונים.
השפת אמת מפרש בשם אביו את הפסוק כך:
" …כי למי שרוצה בכל לבו להתדבק בתורה, שאף אם היתה בשמים היה מחפש אחריה … הוא קרוב באמת . והכל אחר היגיעה מתקרב עד שקרוב אליו שנראה שלא היה רחוק מעולם ממנו. ובלי יגיעה נדמה שרחוק"
לדעתו, כאשר אדם חש בכל מאודו את גודל חשיבות התורה, והוא כל כך רוצה להצליח ולקיים אותה, עד כדי שהיה עולה לשמים על מנת להשיגה, הרי ביחס אליו אמרה תורה: "כי קרוב אליך הדבר מאוד". כלומר, הפסוק תולה את השגת התורה בכוח הרצון שטבוע באדם.
בדומה לכך כותב הרב קוק (אורות הקודש ג,פז):
" הידיעה הברורה מחוללת את הרצון… חמדת הטוב כל שהיא מתבררת יותר כך היא מתחזקת, כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת, כן הרצון מתגבר. גבורת הרצון מחוללת את היכולת".
לשיטתו, ידיעותיו של האדם הן המקור לרצונותיו. ככל שתתעצם ידיעתו, כך יתעצם כוח הרצון שלו ואז יוכל יהיה להגשים את שאיפותיו.
כוח רצון הוא משאב, שבלעדיו לא נוכל להגיע לאף אחת ממטרותינו בחיים. כל עשייה השואפת להשגת מטרה מוציאה אותנו מאזור הנוחות, ולולא כוח הרצון היינו נכנעים בכל פעם ופעם. לכל אדם יש את היכולת לכוח רצון. הפערים בין בני האדם הם ברמת השימוש של כל אחד במשאב זה. חוסר הבהירות בתקופת הקורונה יוצרת חולשה במוטיבציה. אולם, בכוחה של שנה חדשה לייצר הזדמנויות חדשות, שתאפשרנה כוחות לרצון חדש של עשייה.
(נצבים וילך תשפ)
