הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)"יראה לי לומר בזה ש[…]לא קיים המצוה כתיקונה אם לא ידע כוונת מצות הסוכה כפי פשטה". במלים אלה פותח ר' יואל סירקיש, הבית חדש (ב"ח) את ביאוריו על הטור להלכות סוכה. הוא מחדש שהיות שהתורה כתבה במצוות הסוכה "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", חלק מקיום מצוות סוכה הוא הידיעה למה יושבים בה. על האדם לזכור בישיבתו בסוכה כי אלוהים הושיב את בני ישראל בסוכות ביציאתם ממצרים. ישנם פוסקים הסבורים שעד כדי כך חשובה כאן הכוונה, שיש לסוכה דין דומה לתפילין, שאין להסיח את הדעת מהן. ועל כן, אדם מצטער שלא מסוגל להתמקד במחשבה אודות טעם הישיבה בסוכה, פטור ממנה (ציץ אליעזר ד, כז; בהסבר שיטת המהרי"ק).
האירוניה היא שעד כמה שחשובה כאן הכוונה, מסתבר שמאד לא ברור מה היא אמורה להיות. ידועה לכל היא המחלוקת בין רבי עקיבא ובין רבי אליעזר אם א-לוהים הושיב את בני ישראל בסוכות ממשיות או בענני כבוד. אם כן, כבר ברובד הפשוט של המצווה, אין זה ברור מה קרה שם ביציאה ממצרים (על פי פשט הכתובים 'סוכות' היה שם המקום שאליו הגיעו בני ישראל בתחנה הראשונה ביציאתם ממצרים).
אבל גם אם יורדים עמוק יותר אל מהות המצווה, מסתבר שיש הסברים שונים, ואף הפוכים, לטעם הישיבה בסוכה. הרשב"ם, למשל, מפרש שמטרת הישיבה בסוכה הוא להזדהות עם בני ישראל שהלכו במדבר והיו חסרי כל. כפי שסוכה היא דירת עראי, שאינה מספקת הגנה, כך בני ישראל התגוררו במדבר. ודווקא מתוך ההזדהות עם החסרון, האדם יעריך את מה שיש לו בבית. הסוכה, לאור זאת, איננה דבר משמח כשלעצמו. היא רק מזכירה לאדם כמה טוב לו בבית. בכיוון דומה לכך צועד הרמב"ם (מורה הנבוכים ג, מג).
ר' יצחק עראמה, לעומת זאת, טוען שתכלית הסוכה היא להזכיר לאדם שהוא לא צריך את כל מה שיש לו בבית. היות ש"העולם הזה דומה לפרוזדור", והעיקר הוא העולם הבא, הרי שלאדם אין באמת צורך בכל הקניינים שיש לו בבית. אל שלמותו יגיע דווקא כאשר הוא זוכר שדי לו בעולם הזה בסוכה קטנה. על פי הסבר זה, תכלית הסוכה היא ההפך ממה שראינו למעלה. אין היא נועדה לגרום לאדם להעריך את קנייניו אלא דווקא להרגיש שאין באמת צורך בזה.
שתי הגישות הללו מאמצות את ההבנה שהסוכות שבהן הושיב א-לוהים את בני ישראל היו סוכות ממש. אך הטור (סימן תרכה) סובר שהיו אלה ענני כבוד. אם כך, לשיטתו מטרת הישיבה בסוכה היא לזכור את הנסים והנפלאות שעשה א-לוהים לישראל ביציאה ממצרים. המקובלים מסבירים זאת בצורה קצת אחרת, כשהם סוברים שהסוכה אמורה לחזק את האמונה בלב האדם, שיבין שא-לוהים הוא המגן עליו ולא שום גורם אחר.
הנה לפנינו אפוא ארבע גישות שונות, חלקן הפוכות, בטעם הישיבה בסוכה. כיצד אם כן מקיימים את דברי הב"ח והצורך בכוונה? מסתבר שכל אחד יכול לאמץ את הטעם שאליו הוא מתחבר. לכל הסבר יש על מי לסמוך. העיקר הוא, שהאדם יקיים את המצווה מתוך מודעות וכוונה. ולוואי שגם את שאר המצוות נקיים כך.
(סוכות תשפ"א)
