אַיֶּכָּה?

בשעה שאדם וחווה התחבאו בין עצי הגן, פונה אליהם הקב"ה בשאלה: "וַיִּקְרָא  ה' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה". וכי הקב"ה לא ידע על מקומם? רש"י במקום מסביר, שהקב"ה בוודאי ידע את מקומו של האדם,  אולם שאלו למקומו על מנת לפתוח עמו בשיחה.  הרש"ר הירש סבור שהשאלה פונה למצבו הרוחני של האדם,  וכך הוא כותב: " היכן אתה? איזו עמדה תפסת? לאיזו דרגה הגעת?". אפשר ושאלה זו, שנשאל האדם הראשון, מלווה כל אחד מאיתנו בחייו.  מסופר על אדמו"ר הזקן, שבזמן  שנחבש בבית האסורים בפטרבורג הבירה, פנה אליו החוקר וביקש לשאלו שאלה בתורה: "אמור נא לי מה פירוש הפסוק 'ויקרא ה' אל האדם ויאמר לו איכה'. וכי הקב"ה לא ידע באמת איה הוא האדם"? השיב לו האדמו"ר: "מאחר והתורה היא נצחית וישנה בכל זמן ובכל דור ובכל אדם, פירוש הפסוק הוא שבכל זמן קורא ה' לכל אדם ואומר לו איכה? כלומר התבונן איה אתה בעולם ומה עשית בשנותיך". לדבריו, הקב"ה,  ממשיך לקרוא לאדם בכל רגע "איכה", על מנת להזכיר לו להתבונן פנימה אל תוך עצמו, להתבונן על מכלול חייו ולשאול את עצמו היכן אני? [על פי הרב ש"י זוין, סיפורי חסידים, כרך 1, עמ' 13-12]

הרב קוק (שמונה קבצים ג,כד) הולך צעד נוסף בפירושו לשאלת  "איכה" וכך הוא כותב :

"חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואיבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו… ".

הקריאה אל האדם – היכן אתה מעידה שחטאו קשור בהיעלמות, באיבוד העצמיות. קודם החטא היה האדם מתהלך בגן עדן ערום ללא בושה, לאחר שכשל בעוונו בוש הוא במערומיו ומכסם בעלי תאנה. חטאו של האדם גורר להתכסות ואף לאיבוד זהותו.  מכאן מבין הרב קוק ששאלת  "איכה" באה כביקורת על האדם. הקב"ה פונה לאדם ושואלו: "מדוע ויתרת על האמת הפנימית שלך?" השאלה נותרה תלויה ללא מענה, היות ובאותה שעה התרחק האדם מעצמו ולכן לא היה ביכולתו לענות.

דומה שבתקופתנו המורכבת, שאלת "איכה" צריכה להדהד תדיר אצל כל אחד מאיתנו ובמיוחד בקרב המנהיגים וקברניטי המדינה. כאשר דורשים מהציבור ויתורים כואבים, המנהיגות נדרשת ליותר דוגמא אישית המבוססת על כנות ויושר. אם שאלת "איכה" לא תישאל, ואם הבושה תיעלם, יהיה קשה לעמוד באתגרי התקופה.

(בראשית תשפ"א)