מהי החוקה הישראלית הראשונה?

הריבון, בשבתו כמחוקק, בבואו להתקין נורמה התנהגותית, צריך ליתן דעתו לשאלה מה מטרת החקיקה. האם היא מתיישבת עם מטרות העל של השיטה? אין חקיקה נטולת מטרות, ולא כדאי לחקיקה שתבקש לבטל מושכל יסוד, מבלי ליתן דעתה לכך. אמנם יכולה להיות חריגה, אך זו טעונה הצדקה. כך למשל משמיענו השופט אהרן ברק, בספרו 'פרשנות במשפט' בעומדו על תכלית החקיקה: "תכלית החקיקה היא המטרה אשר דבר החקיקה מגשימה. אלה הם האינטרסים הנאבקים על הבכורה, ואשר הפשרה ביניהם עומדת ביסוד החקיקה. זהו הווקטור במקבילית הכוחות המעצבים את החקיקה; זוהי המדיניות אשר החוק מעצב ואלה הערכים שהוא מגשים". מכאן שמחוקק אינו יכול לחוקק חוקים מבלי שהחוק יתיישב עם הערכים החברתיים הכלליים ועם מארג החקיקה הכללי.

פרשת השבוע שלנו אוצרת בתוכה את החוקה הישראלית הראשונה, 'עשרת הדברות'. מסמך ייחודי המקפל את מושכלות היסוד של עולם ההלכה היהודי. ציווים שהם בבחינת 'התורה כולה', כדברי רש"י.

המעמד המכונן של מתן תורה ועשרת הדיברות אינו צומח על וואקום. המעמד מושתת על מטרות יסוד-על. על תכנון מדויק שפועל בהתאם לתכלית ברורה וסדורה מראש, שנחלקת לשני ענפים מרכזיים. הראשון – קיומו של העולם, כלומר' תנאי יסודי לקיום העולם הוא 'התורה'. כפי שמשמיענו הנביא ירמיה: "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". כך גם מסביר המדרש על הפסוק: "ויהי ערב ויהי בוקר, יום השישי": "למה נתווספה ה' בששי, מה שלא נכתבה בשאר הימים, לפי שהתנה הקדוש ברוך הוא עם כל מעשה בראשית שאם יקבלו ישראל את התורה, שהיא ה' ספרים יעמדו, ואם לאו יחזור העולם לתוהו ובהו".

הענף השני מגדיר את תפקידו וייעודו של עם ישראל, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". שני ייעודים אוצר בתוכו עם ישראל. הראשון הוא 'ממלכת כהנים' והשני 'גוי קדוש'. את טיבם של שני מושגים אלו, מסביר הספורנו: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. ובזה תהיו סגולה מכלם כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה', ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבא". כלומר, הייעוד של עם ישראל ביסוד של 'ממלכת כהנים' מבקש ללמד על אומה שתשא את דגל המוסר, הצדק, הרוח ותצעידו קדימה. באופן שזו תשמש מודל ומופת לשאר העמים להתנהגות ראויה.

היסוד השני הוא 'גוי קדוש'. ממשיך הספורנו ומסביר את התוכן הפנימי של הרעיון. "וגוי קדוש. בלתי נפסדים, אבל תהיו קיימים לעד באיש, כמו שיהיה העניין לעתיד לבוא,… ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, מה קדוש [=הא-ל] לעולם קיים, אף הם [=בני ישראל] לעולם קיימים". השמירה על התורה ומצוותיה תבטיח לכם שהדגל שאתם נושאים לא רק שלא יחליש את כוחכם, או יפגע בכם, נהפוך הוא הוא הבטוחה לקיום הנצחי של העם הישראלי על במת ההיסטוריה.

מוסיף הרש"ר הירש, "הופעת קהלכם כלפי חוץ הופעה של קדושה לה'. גוי אחד ויחיד הוא יהיה בין הגויים, אשר אינו חי למען תהילת עצמו, גדולת עצמו ותפארת עצמו, אלא למען כינון מלכות שמים ותפארתה עלי אדמות. גוי זה לא יבקש גדולה בעוצמתו, אלא בממשלתו המוחלטת של חוק – המוסר הא-לוהי – והלא זה משמעה של 'קדושה'".

מטרת העל של 'אלוקים' המקופלת בתכלית 'ממלכת כהנים וגוי קדוש' מבקשת ללמד שאלוקים אינו מעוניין בעבודה של יחידים. העולם עד למתן תורה ידע לעבוד את הא-ל והכיר את הא-ל במישור הפרטני. החל מרגע מעמד הר סיני ואילך הנוסחה משתנה, האידיאל כבר אינו מצטמצם לפרט אלא הוא עובר לכלל 'ממלכת כהנים' לאומיות ואומה נפרדת, שכל עניינה 'גוי קדוש'. עם שלם שנושא עמו את דגל התורה, את ערכי המוסר, הצדק, והיושר המקופלים והאצורים בתורה.

(יתרו תשפ"א)