הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)
אנשים רבים מרגישים שהגיור הוא הגשמת חלום. חלום להיות יהודי, חלום להיות חלק מעם ישראל, חלום להקים משפחה יהודית, אבל מעניין הדבר שיש אנשים שמחליטים להתגייר בגלל חלום.
סופיה נולדה בוורשה בירת פולין להורים פולניים. היא מעולם לא היכרה את סבא וסבתא שלה מצד אביה, הם נפטרו לפני לידתה. במשך שנות לימודיה באוניברסיטה, היא החלה לחלום על דמות סבתה אשר נראתה בחלומות כאישה בעל פנים ולבוש יהודי. סופיה מעולם לא ידעה ואף לא חשדה שיש לה שורשים יהודיים אבל הסבתא לא הפסיקה לבקר אותה בחלום ולספר לה על חייה היהודיים ועל מחנות ההשמדה בהם הייתה בפולין במשך השואה. החלום עורר שיחה בין סופיה לאביה על משפחתה ומהר מאד התברר שאמת ויציב הדבר וסבא וסבתא של סופיה היו יהודיים שנספו בשואה. אביה של סופיה ביקש לשמור את הדבר בסוד כדי לשמור עליה ולא לחשוף אותה להיסטוריה משפחתית שעשויה לפגוע במעמדה בחברה הפולנית ולגרום לאנטישמיות. ובכל זאת, סופיה הלכה בעקבות החלום, החלה ללמוד על משפחתה ויהדותה, עלתה לארץ על פי חוק השבות המאפשר לבנים לאבא יהודי לעלות לארץ, התגיירה כהלכה והקימה את ביתה היהודי במדינת ישראל.
רוברטו נולד בטוקומאן בצפון ארגנטינה למשפחה נוצרית. הוא למד מנהל עסקים והקים חברה מצליחה. במשך שנים הוא חלם על דמותו של אברהם אבינו ועל קול שחוזר בכל חלום עם הצו "לך לך…". רוברטו לא ידע כיצד להסביר את החלום, עד אשר הוא הגיע לכנס עסקי בארץ והרגיש שזה המקום שאליו מכוון החלום. הוא הרגיש שהחלום מתקיים בארץ והדבר גרם לו למנוחת הנפש. רוברטו החל ללמוד יהדות בארגנטינה והחליט ללכת בעקבות החלום, להגיע לארץ ולהתגייר. כמובן שאחרי הגיור רוברטו אמץ את השם היהודי אברהם.
רוזה, חיה כיום בירושלים, היא אישה דתית בעלת משפחה גדולה. משפחתה של רוזה גרה בפורטוגל לאורך דורות. רוזה חלמה במשך שנים על תקופת האינקוויזיציה בספרד ופורטוגל ולמרות היותה פסיכולוגית לא הבינה את פשר החלום. אמנם היו במשפחתה מנהגים מיוחדים, כגון לא לאכול בשר וחלב, לנקות את הבית בימי שישי, לקבור את הנפטרים עטופים בסדינים לבנים אבל היא מעולם לא חשבה שיש דם יהודי במשפחתה. החלומות החוזרים ונשנים הביאו אותה לחקור את ההיסטוריה של משפחתה ואף לעיין במסמכים הנמצאים בארכיוני האינקוויזיציה בספרד. לתדהמתה היא גילתה את שמות המשפחה של אבותיה במשפטי הכנסייה ליהודים אנוסים והבינה שהיא צאצאית של אנוסי ספרד ופורטוגל. החלום שלה היה בעל משמעות היסטורית ומשפחתית וכך היא החלה את חזרתה לחיק עם ישראל.
הגמרא מתייחסת לקטגוריות שונות של גרים אשר התגיירו שלא מרצונם החופשי אלא מתוך פחד, חלום או מניע חיצוני: "איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים לשום עבדי שלמה אינן גרים דברי ר' נחמיה שהיה רבי נחמיה אומר אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות ואחד גירי מרדכי ואסתר אינן גרים". (יבמות כ"ד ב).
גרי אריות, הם האנשים אשר מלך אשור הושיב בערי שומרון לאחר שבני ישראל הוגלו מהם. לפי המסופר במלכים (ב, י"ז) הקב"ה שילח בהם אריות כדי להרחיקם מעבודת אלילים וכדי שיתגיירו. גרי חלומות, הם גרים שהחליטו להתגייר בגלל ש"בעל החלומות" אמר להם להתגייר. ונחלקו חכמים במעמדם של גרים אלו, האם הם גרי אמת או שמא גויים גמורים (סנהדרין פ"ה, ב).
מעמדו של החלום במסורת היהודית נע בין "דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים" (גיטין נב, ב) לבין "חלום אחד משישים לנבואה". (ברכות נ"ז, ב). יש הסבורים שחלום הוא בעל נקודת ראות פסיכולוגית ואחרים שיש בחלום בשורה אלוקית המדברת לאדם. לעתים אנו רואים את החלום כמשהו חיצוני לחיינו, אבל במקרים של גרים אלו החלום הוא משאלת לב היוצר מציאות, החלומות שמשו כקריאה לפעולה והגיעו לידי מימוש. חלומות הופכים למציאות וגרי חלומות הופכים לגרי צדק.
(משפטים תשפ"א)
