הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)
"ועל כל פשעים תכסה אהבה" – דברי החכם מכל אדם מלמדים על כוחה הגדול של האהבה לכסות פשעים. יש בתכונה ייחודית זו דברים מלבבים. הגר"א לדוגמה הדגיש זאת: "…אבל האוהב באמת את חבירו אז על כל פשעים תכסה האהבה", לאמור: כשאדם אהוב פוגע בנו, אנחנו לעתים רבות מוכנים לכסות על כך, ולחדש את האהבה הגדולה. אולם, כמו בכל יסוד רוחני ונפשי, התכונה הזו מלאה גם בצללים רבים – פעמים רבות האהבה עיוורת לכשלים המתגלעים בה. אחד המפגשים הכואבים מאוד עם תכונה זו הוא חוסר היכולת לראות את הכתובת על הקיר, בתחומי האלימות והפגיעה הזוגית.
במקום בו אחד מבני הזוג מתקיף מילולית את השני או את בני משפחתו; במקום בו הוא סוחט רגשית ומאיים לפגוע בעצמו אם לא ייעשה רצונו; במקום בו משודר חשד מתמיד, ניסיון לבודד את בת הזוג או בן הזוג מכל מה שמסביבה; במקום בו נאמרת ביקורת כל הזמן, זלזול, בוז ועלבון; במקום בו השפה היא שפת האשמות; במקום בו תובע אחד מבני הזוג לקבל את כל ההחלטות, בין על עצמו ובין על בת הזוג או בן הזוג; במקום בו העיניים אינם עיניים אוהבות, אלא מדובר במבט קנאי, או מוטה לצדדים; ועוד כהנה וכהנה סימנים שניתן לראותם בצורה כל כך בולטת – שם יכול כל אדם ללמוד כי מדובר בסכנה גדולה.
חכמינו דיברו בדרך כלל על נושאים אלה בשפה חיובית. הם לימדו את הלימוד המופלא כי הקב"ה מחה את שמו על המים כדי להשכין שלום בין איש ואשתו; הם ציוו על הזהירות בכבוד אשתו שכן אונאתה (צערה) מצויה; הם הורו שלא יקדש איש אישה אלא בדרך שתביא ל"ואהבת לרעך כמוך"; ועוד ועוד. אנו צריכים ללכת בעקבותיהם, ולהכיר היטב את כל מה שמעיד שלא כך הם פני הדברים.
ברית הקודש שבין איש ואשתו אינה ברית שליטה, או דיכוי, או ניצול. ברית זו קרואה להעצים העצמה הדדית, להתוועד פנים בפנים, לחוש כי אכן "לא טוב היות האדם לבדו" והם הפכו לעזר כנגד השני; להיות במקום בטוח, מאפשר, אינטימי, מרומם נפש ומחולל געגוע. וכשאלה לא נמצאים – צריכים שני בני הזוג לרצות בכך, ולהסכים לעבוד ביחד כדי לפתוח מחדש את השערים שהעלו חלודה. כשהרצון המשותף קיים – הוא ימצא את דרכו.
זהו גם תפקידם של המתבוננים מבחוץ – חברים, משפחה ואנשים קרובים. אין צורך לחפש סימנים כחולים שחורים על הגוף כדי להבין שמדובר בזוגיות מחוררת ואלימה. הסימנים לכך כל כך בולטים, שאפילו התנהגות כריזמטית ומתוקה כלפי חוץ אינה יכולה לחפות על כך. מצווה גדולה היא להציל עשוק מיד עושקו, לנסות להשכין שלום אם אפשר, וכשהדבר אינו אפשרי – לעמוד לימין מי שזקוק לכך וללכת בדרכי ה', שכן הא-לוהים יבקש את נרדף.
(תרומה תשפ"א)
