האיש שעזב את ההייטק כדי לייצר יין

פגשתי אותו בשוק הפתוח של מחנה יהודה: חבר שלי, עובד בהייטק שלא ראיתי כבר שנים. אחרי שהחלפנו זכרונות הוא שיתף אותי בדבר שהפעים אותו באותו הבוקר:

הייתה לו שיחה עם הבן הבכור שלו שבעוד שבועיים יהיה בר מצווה.

בישוב שלו נהוג שילד שמגיע לבר מצווה טס עם ההורים שלו או עם אביו לחו"ל. השנה בגלל הקורונה הנוהג הזה נפסק, עד שלאחרונה פתחו שוב את השמיים וכרגע היעד הוא יוון.

אז חבר שלי סיפר לי שהוא הבין שזו רק שאלה של זמן עד שהילד שלו יבקש ממנו כמתנת בר מצווה לטוס גם לחו"ל. למה? בגלל שכולם טסים. כל החברים שלו בכיתה. והוא לא רוצה להיות שונה מהם… כך היה גם בשאר הדברים שחבר שלי 'נאלץ' לקנות לילד שלו בגלל שהוא אמר לו ש'לכולם בכיתה יש אופניים/קורקינט/אקסבוקס/נעלי בלנסטון/טלוויזיות/אייפונים' ומה לא.

הרצון הטבעי שלו, כך סיפר לי חבר שלי, הוא לא לגרום לכך שהילד שלו יהיה שונה מכולם או בעל רגשי נחיתות מול שאר החברים שלו היות ולכולם יש ורק לו אין… וזה הוביל לכך ששוב ושוב הוא מצא את עצמו מוציא מאות שקלים על דברים שהוא לא חושב שהם באמת נחוצים לבן שלו, אבל לא היה לו מושג מה לעשות נגד טענת ה'לכולם יש'.

פעם אחת הוא ניסה להסביר לו שזה שכולם קונים את אותו הדבר וכולם עושים את אותם הדברים רק הופך אותם לעדר, וזה הדבר הכי מעורר רחמים שיש. הוא הראה לו סרטונים על 'אפקט העדר' וניסה להסביר לו שזה בעצם היתרון של האדם על החיה: לחשוב, לדבר אבל בעיקר להתנהל באופן עצמאי ושונה מכולם. ובכן, לא ממש עזר. הילד שלו, חכם ומבריק לגילו, ענה לו בפשטות:

"אז למה אתה לא גר במערה, באוהל או באיזה ישוב אחר שהוא שונה ממה שעושים כולם? גם אתה מאוד נורמטיבי, הולך לעבודה כמו כולם, מנסה להרוויח כסף, חוזר לעבודה, בית, משפחה, אשה. כמו כל גבר טיפוסי אחר בגיל ארבעים. מה בעצם ההבדל?".

חבר שלי שמע ושתק. הילד צודק. נו, מה כבר יש לו להגיד על זה?

ואז, לפני חצי שנה חבר שלי ואשתו הודיעו לילדים שלהם שאבא החליט להתפטר מהעבודה שלו וללכת בעקבות חלום וותיק שלו: לעסוק בחקלאות ולייצר יין. חבר שלי החליט שהוא רוצה לקנות שטח חקלאי שנמצא במרחק נסיעה סביר מהבית שלו ולעבוד בכרם. להתמסר לחלום שלו. לשם כך הוא ידע שהוא צריך להתנתק מסיר הבשר שהציגה לו חברת ההייטק שלו. מהמשכורת המנופחת. מתפקיד הסגן מנהל. מהמעמד. מכל מנעמי החיים. בשביל הגשמת החלום שלו, הוא ידע שהם גם יצטרכו להיפרד מהיונדאי איוניק החדשה שלו וללמוד איך להתנהל עם רכב אחד.

חבר שלי סיפר לי שכל המשפחה שמעה את כל ההשלכות שהם צריכים לעשות וביחד הוא שאל את הילדים אם הם יהיו מוכנים לקחת חלק בחלום הזה שלו, למרות שזה אומר לשחות כנגד הזרם. כל הילדים אמרו לו שכן. וכך, לפני חצי שנה תהליך הגשמת החלום שלו יצא לדרך: הוא עזב את חברת ההייטק והתמסר להגשמת חלומו.

בכל אותו הזמן הזה הילד הבכור שלו לא אמר לו כלום. עד הבוקר. הילד שלו ביקש לדבר איתו ואז הוא אמר לו שהוא חשב הרבה על העניין והוא מעדיף לעשות את 'שביל ישראל' מאשר לטוס לחו"ל. יש לו כמה חברים בישוב שהדליקו אותו על הרעיון הזה והוא התלהב מכך שהם יהיו הראשונים בישוב שיעשו את 'שביל ישראל' ולא יטוסו לחו"ל. כמו כולם.

ואז חבר שלי סיפר לי, שמבין כל המילים שהילד שלו אמר לו, המילים שהכי נחרטו לו בלב היו: "אבא, אתה יודע מתי החלטתי שאני רוצה לעשות משהו אחר מכולם? באותו יום שכינסת אותנו ביחד והודעת לנו על ההחלטה שלך. עד אז חשבתי שאתה סתם מדבר אליי כל מיני מילים יפות כמו 'אפקט העדר' ולא לעשות דברים כמו כולם. אחרי שראיתי אותך עושה, הבנתי שגם אני רוצה לעשות משהו שונה".

"אתה מבין?", סיים חבר שלי: "ההחלטה הזו להתפטר מהעבודה הפריחה לי מחדש את החלומות שלי, אבל רק היום בבוקר אחרי ששמעתי את הילד שלי, הרגשתי שיש לי עוד תקווה בכל הנוגע לחינוך שלי. הבנתי שאני אולי יכול להעביר כל מיני מסרים דרך מילים אבל יש דברים שמחכים להבשיל רק אחרי שמגיעים המעשים".

(שמיני תשפ"א)