כיצד עובדים מגוונים יצמיחו את העסק שלכם?

העובדת החרשת אילמת שלא התקבלה לעבודות, חולמת עכשיו להפוך למנהלת * המעסיקים שמעסיקים בעלי מוגבלויות מבטיחים שזה משתלם גם בפן העסקי, ולא מתחרטים לרגע

יובל טל-שיר

בחברת AQA, חברה ייחודית בניהולה של אסתר צבר, מהנדסת כימיה (MSc), מתרחשת פעילות יוצאת דופן; החברה מכשירה אנשים עם מוגבלויות להיות עובדי הייטק כ-'בודק תוכנה' ובהמשך עוזרת להם להשתלב במקומות עבודה, ואף מלווה אותם ואת מעסיקיהם.

אסתר צבר, בעלת ניסיון בפיתוח ובדיקות תוכנה מזה 11 שנים, מנהלת במסירות ובאמונה גדולה את התוכנית החדשנית להכשרת שילוב אנשים מהספקטרום האוטיסטי בתפקודים גבוהים כ-בודקי תוכנה. היא מאמינה שהם מסוגלים, וצריך רק להיערך בהתאם: "הנקודה היא לקבל כלים איך להתמודד עם העובדים בצורה נכונה, ולהיות ערוכים לקבל סיטואציות מסוימות שיכולות להיווצר כתוצאה מהעסקת עובדים מהסוג הזה", כך אסתר צבר.

ההצלחה העסקית מוכחת

מאז ומעולם עזרה הדדית ושילוב השונה הינם ערך מרכזי בחברה הישראלית ואחד מאבני היסוד שלה. אחד המקומות המרכזיים בהם בא ערך זה לידי ביטוי הוא במקומות עבודה המעסיקים עובדים עם מוגבלויות שונות. במקומות הללו ההנהלה רואה בהעסקת אנשים עם מוגבלויות כמנוף, כחלק טבעי ואנושי, ואף מאמינה בערך המוסף שהמקום מקבל. פעילות זו מורכבת מטבעה ומחייבת ניהול מקצועי מיומן ומיטבי, מעבר לרצון לשנות פני מציאות חברתית.

חברת TSG הינה חברה בינלאומית בבעלות משותפת של התעשייה האווירית וקבוצת פורמולה מערכות. החברה משלבת בינה מלאכותית, היתוך מיידע וסייבר לצבאות, גופי בטחון וחברות מסחריות.

מיכאל זינדרמן מנכ"ל חברת TSG רואה חשיבות עליונה בשילוב אנשים עם מוגבלויות ומעיד כי התהליך בהנהלה אצלם התקבל בהבנה וברצון.

ענת פרץ, מנהלת משאבי אנוש בחברה מסבירה: "בשנים האחרונות גדלה המודעות לחשיבות ההשקעה בגיוון והכלה. הבנו כהנהלה כי קיימת השפעה דרמתית על מודעות זו, ולא זו בלבד, אלא, אנו רואים שחברות שמקדמות גיוון ותרבות מכילה, הן חברות מצליחות יותר. ההיבט הערכי חשוב, אבל ההיבט העסקי מוכח ומצליח בתרבות שכזו".

חשוב לענת להדגיש: "כל תהליך קליטה בארגון מלווה בחששות, בעיקר למידת החומר בזמן מהיר, קצב ועבודה תחת לחץ ועומס ועמידה בזמנים. בתפקידי כמנהלת משאבי אנוש בחברה אני משתדלת לייצר מראש מול המנהלים תיאום ציפיות מלא".

מהו המפתח להצלחה?

"הקליטה של העובדים. ההתאמה האישית. היכולת לראות כל עובד במוגבלויותיו ולהתאים לו את התמיכה לה הוא זקוק בכניסה לתפקיד", היא משיבה.

"גם אם ברמה המקצועית אין התאמה מקסימלית, מבחינתנו מוטיבציה, למידה מהירה ורצון להשתייך – הם המפתחות להצלחה לאורך זמן. וזה מה שחשוב לנו", היא מוסיפה.

כשענת נתבקשה להמליץ על טיפ, לא היה לה ספק, "גמישות מחשבתית, זה הטיפ החשוב. לייצר פתח לאדם הנכון במקום הנכון. ללא ספק גישה ארגונית זו חייבה אותנו לגישה פרואקטיבית לצד חשיבה גמישה ועסקית.

"הערך המוסף שקיבלנו מהמהלך הזה כהנהלה הוא שזה אפשרי! שאין חסם שאי אפשר להתגבר עליו. העסקתם תורמת לחשיבה יצירתית ומשפרת את האקלים החברתי. זה מהלך שמאד השפיע על התרבות הארגונית ובסוף אומר הרבה עלינו כאנשי קהילה וכאזרחים במדינה", היא מסכמת.

"חברות שמקדמות גיוון ותרבות מכילה, מצליחות יותר. ההיבט הערכי חשוב, אבל ההיבט העסקי מוכח ומצליח"

'לא לפחד להעסיק אותם'

גם בחברת ביטוח הראל מיישמים שילוב עובדים בעלי מוגבלויות מתוך אידיאולוגיה ועזרה לחברה.

"ההנהלה והתאגידים החליטו שבמשאבים שיש להם, עושים את העולם טוב יותר ואיפה שאפשר- אנחנו משפרים", כך שרית קריסטל אלברג, מנהלת מחלקת דימות (ניתוב מידע) בהראל.

"כל ההתייחסות היא של הכלה לעובדים ממגוון הקשת ומתן הזדמנות שווה ככל שאפשר, ולכן אנחנו מעסיקים עובדים עם מוגבלויות. יש אצלנו כבדיי שמיעה וגם אספרגרים, שמתפקדים בתפוקה של 50% מתפוקה של עובר רגיל".

חשוב לשרית להדגיש שחלק מה- d.n.a של הראל הוא תפיסת האחריות התאגידית וכל ההתייחסות היא של הכלה לסביבת העבודה ולעובדים בעלי מוגבלויות ובכלל זה עובדי אספרגר.

איזה סוג עבודה הם מבצעים?

"את כל המידע, הדואר שמגיע בהראל דרך נייר או מיילים הם מנתבים לצוותים הרלוונטיים".

חברת הראל נותנת ליווי ומממנת עובד סוציאלי צמוד שעוזר לתת מענה ועזרה גם בנושאים שקשורים לחייהם האישיים של העובדים, מול ביטוח לאומי, למשל.

"מכיוון שהבעיה של האספרגרים היא בעיקר בכישורים חברתיים", מסבירה שרית, "אנחנו מוצאים את עצמנו מעורבים גם בדברים בסיסיים של השתלבותם בחיים מעבר לעבודה, למשל עזרה בקניות ואפילו בישול אורז בביתו של אחד העובדים.

"אנחנו לא מוותרים להם. הראל מוציאה טיולים אחת לשנה והם חלק מהמשתתפים, הם משולבים בצוותים וההצלחה היא כבירה. הם עובדי חברה מן המניין, עם כל התנאים. שניים אפילו קיבלו בונוס על תפוקה איכותית ומקצועית", שרית מחייכת בסיפוק.

לשרית חשוב להעביר מסר: "לא לפחד להעסיק אותם. חשוב לדעת את הקשיים שלהם, לתת להם מענה ובמקביל להעצים את הכישורים שלהם".

"אנחנו לא מוותרים להם. הם משתתפים בטיולים, משולבים בצוותים וההצלחה היא כבירה. הם עובדי חברה מן המניין, עם כל התנאים"

"לא התקבלתי כי אני חרשת אילמת"

לא רק בהייטק ובחברות כלכליות מקיימים את המצווה הזו. גם במפעל טקסטיל הייטקיסטי, עובדות עם נכות מסוימת הן חלק בלתי נפרד מעובדי המפעל. כזה הוא 'משכן התכלת' השוכן בבאר שבע, מפעל עולמי לייצור ושיווק טליתות ותפילין. המפעל מעסיק כ- 200 עובדים, מתוכם שתי עובדות מוגדרות כבדות שמיעה ודיבור.

"היו מקומות שניסיתי להתקבל לעבודה וברגע שהבינו שאני חרשת ומתקשה בדיבור, לא קיבלו אותי", משתפת קארין, חירשת אילמת מלידה. "חבל שלא מקבלים את החירש רק בגלל שהוא כזה … יש לי ידיים, עיניים יש לי, אני יכולה לרוץ, יש לי כוח, חוץ מאוזניים ודיבור יש לי הכול", היא אומרת לנו בשיחה שנעשתה בעזרת שפת הסימנים, כמובן.

קארין בחורה אנרגטית, שמשדרת ביטחון עצמי וסימפתיה. "עכשיו בקורונה קשה לי מאוד עם המסכה, לא רואים את הפה וקשה לקרוא שפתיים, אולי צריך מסיכה שקופה", היא מחייכת.

כששלמה אברהמי, מנכ"ל 'משכן התכלת', נשאל איך זה להעסיק עובדות עם מוגבלויות, הוא משיב שהוא לא רואה בכך בעיה ולרגעים אף שוכח שהוא מעסיק כאלה עובדות.

"גם בעבר, והיום בוודאי, ברור לי שזו חובה וזכות גדולה להעסיק אנשים עם מוגבלויות", פורש אברהמי את משנתו בעניין. "מאז ומתמיד הבנתי שלהקים עסק רק כדי להרוויח כסף, זו לא שאיפה אידיאלית. כל פעילות עסקית חייבת להיות מלווה בפעילות משמעותית למען החברה, זהו ערך מוחלט! וכשהמפעל התחיל להעסיק בפועל עובדות עם מוגבלויות, הבנו שזו לא רק זכות, או חובה או אולי שתיהן… הבנו שאנחנו מקבלים מהן תוצר ועבודה איכותית ברמה שאני בעצמי הופתעתי. לא רק שאני לא מקריב משהו, אלא אני מקבל הרבה יותר, ללא ספק".

"הרצון של עובדים עם מוגבלויות להשתדל לעשות יותר ובאיכות טובה יותר קיים גם כדי להראות ולהוכיח לעצמם ולסביבה שהמגבלה לא מפריעה להם בעבודתם, אדרבה, הן מוכיחות שהעבודה יותר איכותית ומדויקת. התוצאות אכן טובות מאוד", הוא מוסיף.

שלמה אברהמי, מנכ"ל משכן התכלת. צילום: פרטי

"להקים עסק רק כדי להרוויח כסף, זו לא שאיפה אידיאלית. כל פעילות עסקית חייבת להיות מלווה בפעילות משמעותית למען החברה"

מהו הערך המוסף אותו קבלתם כהנהלה בעקבות ההחלטה על העסקתן?

"קארין מתפרנסת מהעבודה כאן במפעל, מנהלת אורח חיים שגרתי ונינוח, היא נוהגת ברכב, מנהלת חשבון בנק עצמאי וכשרואים איך קארין מתנהלת ומתקדמת, מרוצה ועסוקה, זה גורם להנאה, לסיפוק ולתחושה טובה לה ובוודאי גם לנו", כך משיב שלמה אברהמי.

האם היו לך חששות לפני העסקתך את קארין?

"לא היו לי חששות, סה"כ לא מדובר בחברה שמבוססת על אנשים עם מוגבלויות ובוודאי שלא מסכנת את העסק, נהפוך הוא, התרשמתי שאחת כמו קארין, למרות מגבלותיה, מסוגלת לתת עבודה טובה, וזה מה שקורה באמת. היום קארין היא עובדת מצטיינת באופן מוחלט ולא באופן יחסי". ועוד הוא ממשיך: "נוצר מצב שכשיש עבודה שדורשת דיוק ואיכות, אפשר לסמוך על קארין שתבצע זאת בצורה מדויקת. אגב, יש לנו עובדת מצוינת נוספת עם מוגבלויות".

מהו אופי העבודה שלהן?

"גזירה של דברים מורכבים בתחום הטליתות, ניהול וסדר של המלאי שמגיע, הדבקות ועוד. קארין עובדת מאד מוערכת ואהובה בחברה. כולם רוצים לעבוד אתה, היא חרוצה ומסורה. אפשר לסכם ולומר שההשתלבות שלה היא פנטסטית", קובע המנכ"ל.

כשקארין מתבקשת לתאר את תחושותיה במפעל, היא בורקת עיניים, מחייכת ומיד מתורגמת בשפת הסימנים, "במפעל אני מרגישה שזה הבית שלי. מקבלים אותי בחום, אני לא מרגישה לבד או בודדה. כולנו ביחד. אני מרגישה שכולנו עובדים שווים. אני כמו כולם".

ואיך את מתקשרת?

"לא חסרה לי תקשורת. מבינים אותי בעזרת תנועות ידיים ואני מבינה אותם. אם לא היה לי היחס וההבנה ובעיקר ההרגשה שיש לי פה, לא הייתי מחזיקה כאן 12 שנה. טוב לי", היא משיבה, ומוסיפה: "יש לי חברה שהיא גם כבדת שמיעה ודיבור שעובדת פה וגם היא אוהבת לבוא לפה".

"היו מקומות שניסיתי להתקבל לעבודה וברגע שהבינו שאני חרשת ומתקשה בדיבור, לא קיבלו אותי"

איך זה לא לשמוע?

קארין בחורה נעימה וחברותית. המפגש אתה קולח ומעניין וכשהיא מתבקשת לספר על איך מתנהלים החיים, כשכמעט לא מדברים ולא שומעים, היא משתפת. "אותי מעניינת העבודה ולחיות את החיים באופן רגיל כמה שאפשר", היא מדגישה. "אני אמנם נחשבת נכה 100 אחוז מבחינת ביטוח לאומי, אבל זה ממש לא מעניין אותי, אני לא מתעסקת במה נותנים ומה מגיע לי מהם. אותי מעניינים החיים הרגילים, לא רוצה להגביל אותם, רוצה לעבוד הכי טוב, לבלות וליהנות מהחיים".

אין ספק שקארין היא בחורה איכותית, חזקה ומיוחדת וכשנשאלה מאין הכוח שיש בתובנות האלה, היא עונה מיד: "בזכות כל המשפחה ובמיוחד אימא שלי, שעשתה הכול, כולל זה שהתעקשה שאני אלמד במסגרות רגילות ושאתגייס לצבא. אני נוהגת, עושה קניות. הכול".

שמעתי שמגיע לך מזל טוב… את מתחתנת?

"כן, תודה", קארין קצת נבוכה… "כשיהיו לנו ילדים, אני מקווה מאד שהם ישמעו וידברו, גם בעלי לעתיד עם נכות דומה, אבל גם אם ייולד לנו ילד חרש אני לא אבהל. אני אדע איך להתמודד אתו. מי כמוני יודעת שאפשר להתמודד. אני אדע לתת לו המון ביטחון עצמי כמו שהמשפחה נתנה ונותנת לי".

מה השאיפה שלך?

"כשהמשרה תתפנה בעוד כמה שנים, הייתי רוצה להיות המנהלת כאן במתפרה".

ואני מאמינה שהיא עוד תהיה.