המחלוקת של התפילין

ראינו ברשימה הקודמת כי הרמב"ם כותב שישנם עשרה דברים בתפילין שהם הלכה למשה מסיני (הלכות תפילין א, ג). איננו מבינים מהכתוב מדוע התפילין שחורות או עשויות בצורה המסוימת שבה הן עשויות. הכל מבוסס על הלכות שנמסרו איש מפי איש מימות משה רבנו. לכן מצוות תפילין הפכה להיות סמל של האדם המסורתי.

לא תמיד היה ברור כיצד אמורות להיראות התפילין. המשנה, למשל, במסכת מגילה (ד, ח) קובעת ש"העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה". הרמב"ם פוסק זאת הלכה למעשה: "העושה תפלתו עגולה כאגוז אין בה מצוה כלל" (הלכות תפילין ד, ג). מכך, שמקורות ההלכה שוללים את האפשרות לעשות תפילין עגולות, משמע שהיו שעשו זאת. עוד אנו למדים שהיו כאלה שציפו את התפילין בזהב: "ציפן זהב ונתנה על בית אונקלי שלו הרי זו דרך החיצונים" (משנה מגילה שם).

עניין אחר שהמשנה שוללת נוגע למקום הנחת התפילין. למרות שכתוב בתורה להניח תפילין של ראש "בין עיניך" אנו מניחים אותן בגובה הראש, מול בין העיניים. הגמרא למדה מכך שגם תפילין של יד צריך להניח בגובה היד, היינו בגובה השריר שבזרוע (מנחות לז, ב). ואולם, המשנה מתעדת אנשים שעשו אחרת: "נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך המינות" (מגילה שם). בהלכות תפילין, הרמב"ם מזהה אנשים אלה כצדוקים (ראו גם פירוש המשנה לרמב"ם שם). הנה כי כן, מסתבר שבתולדות עם ישראל היו אנשים שקיימו את מצוות התפילין בצורה שונה מהאופן בו אנו נוהגים היום.

ואמנם, במערות קומראן נמצאו תפילין משלהי בית שני שהכילו פרשיות אחרות בתוכן, כמו שירת האזינו או עשרת הדברות. ללמדנו, שגם בשאלת פרשיות התפילין, היו מנהגים אחרים בהיסטוריה היהודית.

אך העדות הגדולה ביותר לכך שהמסורת של התפילין לא שלמה לחלוטין היא המחלוקת המפורסמת בין רש"י ורבנו תם בנוגע לסדר פרשיות התפילין. כיצד זה שיש מחלוקת בדבר המבוסס לחלוטין על מסורת? ועוד, הרי רבנו תם היה נכדו של רש"י, וכיצד הוא יחלוק על צורת התפילין שהניח סבו?

יש שהראו שמחלוקת רש"י ורבנו תם למעשה היא מחלוקת קדומה בנוגע לתפילין. מקובלים אף טענו ששתי הגישות נכונות "ומימות משה רבנו עליו השלום ועד הגאונים היו מניחים שני זוגות" (בן איש חי לפרשת וירא). אבל פשט הדברים מלמד שחרף ביסוסה של המסורת בנוגע לתפילין היו "חורים" בהיסטוריה, שגרמו למחלוקות בעניינם. מהפן הזה, תפילין אינם שונים משאר מצוות, שבהן לא רק כוח המסורת עיצב אותן אלא אף העיון, הלימוד, הסברא וגם החידוש.

(תזריע מצורע תשפ"א)