"חפש את המקודש הטמון בחולין, חפש את המופלא בתוך השכיח".
(רבי נחמן מברסלב).
להיות קדוש… נשמע יומרני מדי. בלתי ניתן למימוש. מיועד לאנשים בדרגה רוחנית גבוהה.
אבל האמת היא אחרת.
להיות קדוש זה ממש לא להתנתק מהחיים ומהחברה, לא לברוח לאי בודד, להתנזר מההמון ולחיות בפרישות.
להיות קדוש זה להתנהל נכון בתוך החיים עצמם. זה קשור להורים שלנו, לגרים, למבוגרים, להלנת שכר, לשבת, לאוכל שאנחנו אוכלים. מה שנקרא: "החיים עצמם".
קדושה היא מניפה שמקיפה את כל התחומים של ההוויה האנושית. ההוראות הללו ניתנו לכל עדת בני ישראל כי הן רלוונטיות לכולם.
קדוש הוא לא בהכרח מי שפורש מן החיים וחי לו במנזר בהרי טיבט, או בגרסה היהודית, אדם היושב כל היום ועוסק בתורה, ישן על הרצפה, ומתקיים רק ממים ולחם. קדוש הוא מי שיודע לקיים את כל תרי"ג מצוות לא רק באופן טכני, כקבוצת הוראות הפעלה, אלא כדרך חיים. במילים אחרות, הוא שומר לא רק את ההלכה, אלא גם את הרוח שלה.
(מתוך ספרי: "פרשת דרכים").
אז באמת "לא בשמיים היא".
נשתדל תמיד, ולא רק בימים המאתגרים הללו, להתכוונן לרוח של קדושה, של חיים, של כבוד לעצמנו ולזולתנו.
לעילוי נשמת רועי בן אריה ועליזה מינץ, שהשבוע מלאו 5 שנים לפטירתו. יהי זכרו ברוך.
(אחרי קדושים תשפ"א)