מערכת שבתוןממשלת בנט-לפיד הבטיחה לטפל 'אחרת' בסוגיות דת-מדינה. הקו של ארגון רבני צהר ואמנת גביזון-מדן הוא שאמור להנחות אותה. העובדה שמתן כהנא הושבע כשר הדתות והוא שיופקד על הנעת הגלגלים בנושא מגבירה את הסיכויים שמשהו ישתנה. הפננו כמה שאלות בעניין לרב דוד סתיו ראש ארגון רבני צהר, שבעבר התמודד על כס הרב הראשי לישראל אך לא עלה בידו בשל הפיצול במחנה הדתי לאומי
לו נועצו בך, מה סדר הקדימויות בשינויים שהיית מציע לממשלה החדשה לבצע בתחום דת-מדינה?
הרב סתיו: "סדר היום של הממשלה החדשה חייב לכלול גם את קידום זהותה היהודית של מדינת ישראל והיהודים החיים בתוכה.
"החברה הישראלית ניצבת בפני סכנת התבוללות במספר רבדים. חלקים מסוימים בתוכה מתרחקים נפשית ומעשית ממקורות היהדות ומהזדהות עם תכניה. אחרים מתחתנים עם בני זוג שאינם יהודים במספרים הולכים וגדלים, בין היתר בשל מספר הולך וגדל של עולים שמוצאם יהודי אבל זהותם ההלכתית אינה יהודית. הממשלה חייבת להיכנס לעובי הקורה הן בהעמקת החינוך היהודי במערכת החינוך ללא חשש הדתה והן בהרחבת סמכויות הגיור לרבני הערים, כפי שהיה מקובל בעם ישראל לאורך הדורות כולם עד לפני כעשרים שנה.
"גם סוגית הכשרות במדינת ישראל צריכה לבוא על פתרונה. לא יתכן שמרכיב מרכזי בזהותה היהודית של מדינת ישראל הפך להיות חלק ממערך המזוהה עם ביורוקרטיה וריכוזיות מסורבלים במקרה הטוב, ועם שחיתות וחלול השם במקרה הרע. אני לא יודע כמה מהקוראים ערים לכך שברבות מהערים הגדולות נכון לרגע זה אין מערכת כשרות המתפקדת עם רב נבחר המפקח על הכשרות בעירו. ראו תל אביב, חיפה, רחובות ועוד מקומות רבים. מי שכבודה של תורה חשוב לו ואינו מונע מאינטרסים צרים וזרים, צריך לשאול את עצמו איך הגענו למצב כזה. הנושא חייב לבוא על תיקונו- ומהר".
זה נראה לך ריאלי שיצליחו להזיז דברים כאלה? הרי הממשלה תלויה על בלימה, עם רוב מזערי, ושינויים כאלה מחייבים חקיקה, זמן.
"נושאים אלו מחייבים טיפול יסודי מהשורש ואינם קשורים בממשלה כזו או אחרת. אנו תובעים את תיקונם כבר שנים רבות ואין לי מושג אם ממשלה זו תצליח לתקנם אם לאו".
פורסם שמעוניינים לשנות את סדרי הבחירה של הרבנים הראשיים, כדי להביא לבחירת רב ציוני. א. מה ההגדרה 'רב ציוני' בעינך, ב. האם שוב תתמודד? ג. נוכח העוינות בתוך המחנה הדתי שאינו חרדי – כלום זה ריאלי?
"מעולם לא חשבתי כי צורת הכיפה לראשו של אדם היא המגדירה את איכותו עבודתו של האדם. מאז ומתמיד התנגדתי לבחירת אדם לתפקיד בשל דעותיו והשקפותיו בעניין אמירת הלל ביום העצמאות. העובדה שרבנים או דיינים נבחרים לפי זיקתם הפוליטית היא בעיניי פגיעה גדולה בכבודה של תורה. אנשים צריכים להיבחר לפי מעלתם בתורה ויראת שמים ולפי נכונותם ויכולתם לשאת בעול הציבור והאחריות הממלכתית שהתפקיד מטיל עליהם. לצערנו הרב, בשנים האחרונות קריטריון מרכזי לבחירת אנשים לתפקידי רבנות ודיינות היה זיקתם לגורמי הכח והשררה. זה חייב להיפסק. רבנות צריכה לייצג ציבור המבקש להיעזר בסמכותה ובשרותיה של הרבנות. לא מוסרי שאנשים שאינם סומכים בשום נושא על הרבנות מבקשים להשתלט על תפקידיה ולשלול מאחרים את השותפות בהנהגתה. חלק משמעותי בעסקנות החרדית אינו רואה ברבנות אלא מוקד כח המבטיח שררה וכח פוליטי וכלכלי, ומתוך כך, תוך התנשאות על עולמות תורה אחרים, הם מבקשים להדיר כל צליל שונה מהם במערכת הרבנות. אין מקום להתנהלות כזו בחיים הציבוריים, לא דתית ולא מוסרית".
באותו עניין. האם לא הגיע הזמן לבטל את כפילות הרבנים הראשיים? לא מספיק אחד וטוב, הן למדינה והן לכל עיר?
"הכפילות במשרות הרבנים הראשיים בערים ובמדינה כולה אכן מוזרה ואינה במקום, אולם נדמה לי שזו הבעיה האחרונה של המוסד הזה".
מול קולם של רבנים מזרם מסוים שהביעו התנגדות עזה לממשלת בנט-שינוי, כמעט לא נשמע קולם של רבנים הסבורים שיש לתת צ'אנס ל'ממשלת האחדות'. ממה נובעת השתיקה? פחד מהרבנים שבמחנה השני, או אולי כי לא נכון, לדעתך, שרבנים יתעסקו בפוליטיקה?
"עמדתי העקרונית במשך שנים היא שרבנים לא אמורים לעסוק בפוליטיקה כרבנים. זכותם להביע עמדות כאנשים פרטיים אינה נופלת מזכותו של כל אדם אחר, אבל לא כרבנים. הציפייה של הציבור ממנהיגיו הרוחניים היא שכל אחד יוכל למצוא ברב מקור לעזר ואחיסמך בעת מצוקה וצרה. רב המשחק במגרש הפוליטי אינו יכול להיות חלק מהעולם הרוחני של כלל ישראל. לכן, לעניות דעתי מותר ונכון לרב להביע עמדות עקרוניות בסוגיות ציבוריות ורוחניות העומדות על הפרק אבל מעורבות בתככיה ונבכיה של הפוליטיקה היא נושא למומחים ולא לרבנים".
(בלק תשפ"א)
