"העולם המערבי שוקע באבדון משום שאינו מסוגל לכפוף את היצרים למוסר. ובעולם המטורף הזה, היהדות עומדת כאי של שפיות"
לא מעט אנשים חשים היום שהקושי המרכזי שלהם עם היהדות הוא המגבלות החמורות שהיא מציבה בתחום המיני, בעיקר בכל הנוגע ליחסים חד-מיניים. הם לא מבינים מה הבעיה בביטוי לצרכים שאינם פוגעים באף אחד. אולם חוסר הבנה זה עצמו מעיד על ההתדרדרות המוסרית של רוח התקופה. ההפך הוא הנכון: דווקא העובדה שהיהדות מציבה מגבלות כאלה מעידה על אמתותה ומוסריותה הגבוהה.
אחד המאפיינים של התדרדרות המוסר בדורנו הוא צמצומו לנקודה אחת ויחידה: לא לפגוע באחרים. מנקודת מבטו של האדם המערבי בן זמננו, כל מה שלא פוגע באחרים הוא לגיטימי. אלא שהמוסר האנושי אמור להיות רחב הרבה יותר. ביהדות הדבר בא לידי ביטוי בשלושת העבירות החמורות ביותר: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. שפיכות דמים מבטאת את האיסור על פגיעה בזולת, אולם מעבר לו קיימים עוד שני עמודי מוסר: המיניות והאמונות. גם בשני התחומים האלה יש מותר ואסור, מוסרי ומושחת, טוב ורע – בלי קשר לשאלה אם מישהו נפגע מכך.
בכל החברות בעולם מאז ראשית ההיסטוריה היו טאבואים ומגבלות בתחום המיני. הדבר נובע מאינטואיציה מוסרית עמוקה לפיה מדובר בכוח כה יסודי בנפש האדם, שיש לאפשר לו להתבטא רק בצורה נכונה – וצורה זו קשורה לייעודו של אותו הכוח: לחבר בין איש ואישה לשם הקמת משפחה והולדת צאצאים. כל שימוש בכוח זה למטרות אחרות הוא סטייה מייעודו ולכן בלתי מוסרי. מי ששואל מה הבעיה אם הכל בהסכמה, לא מבין שיש כאן תחום מוסר עצמאי שאינו כפוף לשאלה זו.
אותו דבר נכון גם לגבי עבודה זרה, המבטאת את תחום האמונות. להחזיק באמונות שגויות ומעוותות, המעוותות את האמת בנושאים הכי חשובים, ביחס לאלוקים – זהו חטא חמור לייעודו של האדם.
היום אנחנו יכולים לראות לאן מובילה המתירנות. מה שהתחיל ב"מה אכפת לכם מה הם עושים בחדר השינה", הפך לטירוף מוחלט של שטיפת מוח, בו מערערים את זהותם המינית של ילדים מגיל צעיר, רודפים את מי שמתבטא בצורה "לא תקנית", וחוגגים במשך חודש שלם את התמיכה בנטיות חריגות. העולם המערבי שוקע באבדון משום שאינו מסוגל לכפוף את היצרים למוסר.
ובעולם המטורף הזה, היהדות עומדת כאי של שפיות.
(פנחס תשפ"א)