עו"ד דוד קורצווייל
עם פקיחת עיניו של האדם הראשון, בבוקר שלאחר בריאתו, הוא חזה בתעלומה. השמש, שערב לפני כן שקעה במערב, הפתיעה וזרחה במזרח. כיצד הגיעה השמש לשם? או מה עושה השמש כשאנו ישנים? שאלה זאת הדירה את שנתם של רבים משך אלפי שנים. גרמי השמים היו חידה בלתי פתורה ולפתרונה הוצעו תיאוריות אין ספור בכל העמים ובכל התרבויות. לומדי הדף היומי ילמדו השבוע את אחד הדפים הלא שגרתיים בש"ס. דף זה עוסק בהסברים שהציעו חז"ל להבנת גרמי השמים, ולמחלוקות של חכמי ישראל עם חכמי אומות העולם בנושא זה. ביחס לתעלומה בה פתחנו: מה עושה השמש כשאנו ישנים, הגמרא מציגה את המחלוקת באופן הבא: לפי חכמי אומות העולם, זורחת השמש במזרח ומשך היום מגיעה לצד מערב וממשיכה בסיבוב מתחת לארץ ולפנות בוקר היא מגיחה שוב מהמזרח. לעומתם, לפי חכמי ישראל, הארץ היא מעין חצי כדור. הרקיע הוא מעין "כובע" המכסה את כל מחצית הכדור ובתחתיתו שני חלונות, האחד במזרח והשני במערב. מסלולה של השמש הוא סביב "כובע" זה. ביום היא חולפת מתחתיו וב"שקיעה" היא נכנסת לחלון המערבי ואז חוזרת למזרח אך "מעל הרקיע". בעלות השחר היא נכנסת מהחלון המזרחי וממשיכה משך היום את מסלולה מתחת לרקיע. זהו ההסבר לתפילה "ובוקע חלוני רקיע".
שני הצדדים לויכוח יצאו מנקודת הנחה שהארץ היא מרכז העולם וכל גרמי השמים, כולל השמש, נעים סביבה. תפיסה זאת שרווחה בעבר, ניזונה מתפיסות תיאולוגיות שלפיהן הארץ היא מרכז הבריאה. אך מאז קופרניקוס, במאה ה-16, עבר המדע לתפיסה הֶלְיוֹצֶנְטְרִית, שלפיה השמש מצויה במרכז היקום וגרמי השמים סובבים סביבה. טענותיו של קופרניקוס הוכחו ע"י גלילאו במאה ה-17, ומאז ברור שכדור הארץ סובב את השמש ולא להפך. ממילא ברור שהוויכוח התלמודי בטעות יסודו.
על ויכוח זה אמר רבי: "ונראין דבריהם מדברינו". כלומר, חכמי ישראל הסכימו לטענות חכמי אומות העולם. אולם, הרא"ש מצטט את רבנו תם (מובא בשיטה מקובצת למסכת כתובות יג, ע"ב), שטען כי רבי לא הִצְדִּיקָם , אלא אמר שטענותיהם היו טובות יותר. ברם, 'תיאוריית חלונות הרקיע' היא הנכונה. רבי עקיבא איגר (רעק"א) בגיליון הש"ס על פסחים (צד, ע"ב), מביא את דברי רבנו תם הללו כהבהרה לדברי רבי וממילא כהסכמה לדבריו. רעק"א הוא כבר בן המאה ה-18, הוא חי אחרי קופרניקוס וגלילאו, וחרף גדלותו ועוצמתו התורנית הפנומנאלית והבלתי מעורערת, עדיין משמיע עמדות שהופרכו מדעית!
לסוגיה זאת משמעות עמוקה לימינו. עמדת חכמי ישראל ולרבות דברי רבנו תם ורעק"א, מצביעה על כך שגדלות עצומה בתורה- ועל כך אין חולק- אינה ערובה להבנה במדע. מי שסבור כי חכמי הלכה אמורים להיות אוטוריטה בכל נושא, עומד מובך נוכח המתואר. אולם, מי שסבור שסמכותם של חכמי ההלכה היא רק בתחום ההלכתי, אך אינם ברי סמכא בנושאים שבמדע, וכך הם פני הדברים, אינו חש פחיתות כלשהי במעמדם הלמדני ובסמכותם הרבנית רק מחמת שאינם מבינים במדע.
כולם יסכימו שאילו רבנים יצדיקו כיום את 'תיאוריית חלונות הרקיע'- הדבר ייחשב לקומדיה. באותה מידה חייבים גם להסכים שאילו גדולי תורה יחוו דעתם בנושאים שברפואה רק על סמך ידיעותיהם בתורה – הדבר ייחשב לטרגדיה.
kur@netvision.net.il
