"לא בשמיים היא- השמיים והארץ נמצאים בתוכנו"
(מהטמה גנדי)
מה פירוש המילה: "בשמיים" בהקשר הזה בפרשה שלנו? מקום של התגלות נבואית או מילה מקבילה ליקום רחוק, אולי אפילו בלתי מושג?
בפסוקים הללו, הביטוי המקביל הוא: "מעבר לים". הקונוטציה העולה מכך היא כי התורה הינה בהישג ידינו, באפשרותנו לקיימה ולהפוך אותה לחלק מהווייתנו, מקיומנו, מחיי היומיום שלנו ולא מעבר לים או במקומות נשגבים, רחוקים ובלתי מושגים. כי לנו, כבני אדם, יש נטיה מוטעית לחשוב שמה שקשה לביצוע ולהשגה-ערכו רב יותר, לעומת דברים שקלים להשגה, הנתפסים בעינינו כבעלי ערך מועט.
אנו שרויים עדיין בתקופה מאתגרת מאד, עם מגפה עולמית שמשתוללת בקרבנו ומלמדת אותנו בכל יום שיעור חדש לחיים.
החיים האמיתיים שלנו הם כאן. בארצנו. בחברה ובקהילה אליהם אנו משתייכים. במעגלים החברתיים והמשפחתיים שלנו. באנשים איתם אנו חיים ביומיום.
בזאת ניבחן. בהקשבה למי שצריך אותנו, למי אנו יכולים להועיל, את מי אנו יכולים לחזק. בכל דרך.
לא בשמיים היא. ולא מעבר לים.
משמעות הפסוק היא שהתורה נגישה לכל אדם-להבינה ולקיימה. תורה איננה בשמיים. היא ניתנה לאנשים נורמליים, החיים על פני האדמה. לכן התורה לא תדרוש סגפנות או התבודדות או פרישה מחיי העולם הזה. התורה כן דורשת התקדשות והיטהרות בתוך מסגרת החיים הנורמלית.
כולנו רוצים להשתנות, כולנו רוצים להיות טובים יותר בשנה הבאה, כולנו רוצים להיות ערכיים יותר, רוחניים יותר, מרוממים יותר, קרובים יותר לבורא עולם. עלינו לדעת שזה לא בשמיים. זה לא מעבר לים. זה כאן ועכשיו. זה כאן סביבנו ואין צורך לחפש. המצוות הן חלק מאיתנו.
נחיה בעוצמה!
שנזכה למצוא "חן ושכל טוב בעיני א-לוהים ואדם", בשמיים ובארץ.
שנה טובה לכולנו.
שבת נפלאה לכולם.
תכלה שנה וקללותיה.
תחל שנה וברכותיה.
(ניצבים תשפ"א)