שאלה של טיימינג

כשיעקב מגיע אל אביו, מתפלא יצחק על המהירות שבה הופיע לפניו, שאינה תואמת את ציפייתו ממשך הציד של בנו.

"ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני", מדרש ב"ר (סה) דן באותה מהירות. המדרש לא מייחס את המהירות ליעקב, כי אם ליצחק אביו ולאופן שבו התנהלו חייו עד כה: "ויאמר כי הקרה ה' א-להיך לפני". חד מנהון אמר: אם לקורבנך המציא לך הקדוש ברוך הוא שנאמר (בראשית כב) 'וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל', למאכלך על אחת כמה וכמה, ואוחרנא אמר אם לזווגך המציא לך דכתיב (שם כד) 'הקרה נא לפני היום', וכתיב (שם) 'וירא והנה גמלים באים', למאכלך על אחת כמה וכמה".

על פי דבריהם של ר' יוחנן וריש לקיש, אל לו ליצחק לתהות על המהירות שבה הסתדרו הדברים ושבה הגיעה אליו ארוחתו, שהרי חייו, ברגעים הרבה יותר מכריעים ודרמטיים, התנהלו כך שהקב"ה דאג להמציא בפניו את מה שהיה זקוק לו בדיוק ברגע הנכון.

לפי הדעה הראשונה, רומזים הדברים לעקידה: רגע לפני הנפת המאכלת, בדיוק בתזמון הנכון, מופיע האיל המציל אותו. מהם, אם כן, גדיי עיזים המגיעים כאילו לפי הזמנה לעומת איל שמגיע בדיוק ברגע הנכון?

לפי הדעה השנייה מדובר בזיווגו של יצחק: העבד מבקש שתיקרה לפניו הנערה הנכונה. היא לא מתמהמהת הרבה, ומופיעה לפתע משום מקום בדיוק בזמן, אל מול פניו של יצחק היוצא לשוח בשדה.

לכאורה ההשוואות אינן מדוייקות, שהרי כאן הזמין יצחק את הארוחה, אלא שרבקה בחשה בקדירה, ובשל כך קיבל את ארוחתו מהר, ואילו בעקידה יצחק עצמו לא הזמין מאום, והקב"ה הוא שתזמן את האירועים כך שהכל יבוא על מקומו בשלום.

כך גם בנוגע להגעתה הפלאית של רבקה: אברהם הוא ששולח את עבדו, והקב"ה הוא שמזמן בפניו בדיוק את רבקה בת בתואל ממשפחת אברהם, המתגלה כאישה הנכונה.

אלא ששתי ההשוואות מלמדות אותנו משהו גם על המקרה שבפנינו: יצחק יזם משהו אחד, ומסתבר שיד ה' מוודאת שהתזמון של יעקב יהיה נכון, שהוא יגיע לפני עשיו, ויציל את יצחק, ממש כמו את אביו, מלשלוח יד אל הנער הלא נכון.

אשר לרבקה – לא רק תזמון פלאי יש בהגעתה, אלא ממש כמו כאן, יוזמה ותושייה של רבקה שיודעת כיצד לנהוג עם העבד, ושמזרזת בעצמה את הגעתה, בסרבה להצעה לשבת ימים או שנים עם משפחתה.

מאחורי ה'מקרים' של יצחק, יש סיבה ומסובב.

(תולדות תשפ"ב)