מרדכי גרנביץ
יש אנשים שאם חלילה אי פעם תהיה אי הבנה בינינו, זהו זה. הם יאחזו תמיד בשאלה מי צודק, ומי אשם, שום כוסית וודקה לא תעזור
את הרב דני כהן, שליח חב"ד בחברון, הכרתי לראשונה לפני קרוב לתשע עשרה שנה. קשה להישאר אדיש אל מול הפקת סעודות שבת שבהן יושבים שישים – שבעים חיילים, והכל במרפסת שלו ושל רעייתו בת שבע. חיילים מכל הקשת הישראלית שיושבים באהבה כזאת שאפשר למצוא כנראה רק בצל האבות והאמהות…
***
השבוע הסתיים "כינוס השלוחים" העולמי, אז אספר משהו שנגע בי: לפני כמה שנים הייתי בהתלבטות לגבי התחום שבו עסקתי. לא ידעתי אם זה המקום בשבילי וכדי להצליח בתפקיד נדרשה "אש" על העניין. ואז ישבתי איתו והוא שיתף מעולמו: "דע לך, הרי יש קשיים, לא חסרים אתגרים ומהמורות… אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך על עצמי ומן הסתם זה נכון לכל חבריי השלוחים: כשאני קם בבוקר, אני יודע שאני עושה את הדבר הכי חשוב בעולם, שאני עוסק בדבר הכי נשגב עלי אדמות. שאני ממש עושה את השליחות שלי בעולם. זו החיות שלי, זה הטעם, זאת התחושה, בהצלחות ובמכשולים. בלי זה… איך היה אפשר בכלל. איך?"
"תראה", הוא הוסיף, "אף אחד לא יכול להחליט בשבילך. תבדוק טוב עם עצמך, אם זאת יכולה להיות התחושה שלך, אם אתה מוצא חיבור כזה לתחום שבו אתה עוסק. אבל אם זה ממש רחוק משם, זאת באמת שאלה…".
די מהר המשכתי הלאה לתחנה הבאה, אבל בעיקר למדתי לא לוותר על החיים, לא להסכים לחיות "ליד"…
***
פעם התגלגל איכשהו ששנינו היינו מעורבים בפרוייקט כלשהו. ואז, באיזו סיטואציה מתוחה, בה לא יכולתי להירדם בלילות בגלל כל מיני לחצים, שאלתי את דני: "איך אתה מחזיק מעמד כל השנים? עם מערכת ענקית של פעילות בצה"ל, ופרויקטים אדירים הדורשים זמן, משאבים, אנרגיה, התחייבויות כספיות, ובעיקר אינטראקציה עם בני אדם, כל אחד עם אופיו, עמדתו, גחמותיו… ואתה ככה מנצח על הכל עם החיוך… איך?".
דני ענה לי כך:
"בעולם יש את האנשים שאומרים 'לחיים', והאחרים.
"אלו שיודעים להגיד 'לחיים' – הם אנשים שכשאנחנו נפגשים, אני כבר יודע שלא משנה מה יהיה בהמשך הקשר בינינו, גם אם נגיע חלילה פעם לאי הבנה או לאי נעימות, בסוף נשב ונעשה כוסית 'לחיים' קטנה ויהיה בסדר. נמשיך הלאה, לא נתחפר בעמדות, לא נקדש את ההיעלבות, נמצא את הדרך. זה עניין של אמון, זרימה ויכולת לשחרר. רצון להיות טוב, שגובר על הכל.
"יש, לעומת זאת, אנשים, שאני מיד קולט שאם חלילה אי פעם תהיה אי הבנה בינינו, זהו זה. הם יאחזו תמיד בשאלה מי צודק, ומי אשם, שום כוסית וודקה לא תעזור כשאוחזים רק ב'צדק'.
"אני פשוט משתדל להיות מהסוג הראשון, וגם, שעיקר העבודה שלי תהיה עם אנשי ה'לחיים'".
כמובן שה"משקה" הוא לא הנקודה, כן?… זה עניין של יכולת לבחור לשחרר, להסכים לתת צ'אנס גם למישהו שטעה. לא להתחפר ולהתחפר כשיש רצון טוב מולי, אנחנו בני אדם…
***
השבוע, למרגלות מערת המכפלה, התחתן מני, הבן של שלוחי הרבי בחברון – שהוא, אגב, סמ"פ בצנחנים – עם רעייתו מיכל. ריבוי הגוונים שהקיף את הזוג הזה העיד יותר מכל על הלב הפועם שלנו. על היכולת לשים הכל בצד ולעשות "לחיים"…
מזל טוב! והלוואי שנלמד, גם כשקשה לנו עם מישהו, להיות אנשים שאומרים "לחיים"…
(תולדות תשפ"ב)
