ראיית האחר כמסר חברתי

פרשת השבוע היא המשך ישיר של הפרשה הקודמת המסתיימת בגניבת הברכות, לנוכח החשש שמא עשיו מתוך כעסו ושנאתו ליעקב על גניבת הברכות יהרוג את יעקב. המדרש מתאר את עשיו כבעל אישיות "נוקמת ונוטרת". ולכן תוכניתו פשוטה "יקרבו ימי אבל אבי – ולא רצה להרגו בחיי אביו כי פחד בנפשו פן יקלל אותו ותהפך לו הברכה לקללה". תוכניתו של עשיו מתגלית לרבקה והיא מזהירה את יעקב: "הנה עשיו אחיך מתנחם לך להרגך". ולכן הצעתה "קום ברח לך אל לבן אחי חרנה". שם תישאר "עד אשר תשוב חמת אחיך".

הפרשה מתארת את קורות יעקב בבית לבן שבחרן. לבית לבן מגיע יעקב בעקבות מפגש שמתרחש בבאר במהלכו מתוודע יעקב לרחל ביתו הקטנה של לבן. עם הגיעו לבית לבן מציע יעקב לעבוד 7 שנים בסיומם הוא ישא את רחל לאשה. וכך אנו קוראים "ויאהב יעקב את רחל, ויאמר אעבדך שבע שנים".

לבן מסכים להצעתו של יעקב, ויעקב עובד 7 שנים מתוך ידיעה שבתום התקופה יעקב נושא לאשה את רחל. בתום תקופת החוזה, כאשר מבקש יעקב מלבן לקיים את חלקו בהסכם ולתת לו את רחל לאשה, מארגנים חתונה גדולה ואז מתרחש תרגיל הונאה מבית מדרשו של לבן ובמקום לתת את רחל הוא מחליף ונותן ליעקב את לאה.

יעקב, לפי המדרש, היה ער לעובדה שלבן לא ימלא את חלקו בהסכם ולכן הוא מוסר לרחל סימנים כדי למנוע מצב של שינוי והחלפות לא צפויים. אלא שרחל מבינה את גודל הבושה שצפויה לאחותה לאה, והיא מוסרת לאחותה את כל הסימנים שמסר לה יעקב.

את מעשה ההונאה והרמאות מגלה יעקב בבוקר "ויהי בבוקר והנה היא לאה, ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך למה רימתני". לא ניכנס כאן לתשובתו של לבן, אך יעקב מציע לעבוד שבע שנים נוספות בתמורה לרחל.

וכאן עולה השאלה – מדוע יעקב היה צריך להשאיר את לאה, הרי יכול היה לגרשה, היו לו גם כל הסיבות הנכונות לעשות כן. בצד המשפטי יכל יעקב לטעון ל'קידושי טעות', בצד הרגשי יכל יעקב לטעון שהוא פשוט לא מחובר רגשית ללאה, שכן מצינו בכתוב "וירא ה' כי שנואה לאה", ובהמשך מעידה לאה בעצמה "כי שנואה אנכי". מדוע יעקב אינו מסביר ללאה את מעשה הרמאות בו הוא נפל, לפרט את תחושותיו ואהבתו הגדולה לרחל ולסיים את הכל בעובדה הפשוטה לפיה ההסכם ביני לבין אביך היה שונה, רחל היא זו שעבורה עבדתי שבע שנים?

דומה בעיני, שיעקב היה מוקסם מאחוות האחיות שהוא נחשף לה. אחווה שלא מצאנו לה דוגמה עד כה. תחת זאת, מתחילת ספר בראשית אנו נתקלים בדפוס של אחים שלא בדיוק מסתדרים יחד, זה מתחיל בקיין והבל, ממשיך בבני נח, זה מגיע לבית אברהם אצל יצחק וישמעאל, ומשם ממשיך אצל יעקב ואחיו. התחרות והקנאה עוד ימשיכו אצל בניו של יעקב בדרמה הגדולה שמתחוללת בסיפור יוסף ואחיו.

זו הפעם הראשונה בספר בראשית שאנו מוצאים מודל אחר ליחסים בין אחים. אחות שנכונה לוותר על אהוב ליבה, שנכונה למסור לאחותה את הסימנים כדי לא לביישה, רחל לוקחת סיכון שהיא מוותרת על אביר חלומותיה, שכן ספק גדול אם יעקב יהיה נכון להתעקש כדי לשאת אשה שבגדה באמונו עוד לפני שהם התחתנו.

יעקב שמצליח לזהות את גודל המהלך וההקרבה של אחות למען אחותה, של רחל שנכונה לראות את לאה יותר מאשר את עצמה, קוסם ליעקב, ומתוך המקום שהוא מבין מהי תחרות בין אחים ולהיכן היא יכולה להגיע, יעקב מבקש לבנות את ביתו כדי ללמד את ילדיו ואולי להעביר את המסר החשוב לפיו שלום חייב להתחיל בנקודה בה אדם נכון לוותר מעצמו למען האחר. בתופעה מיוחדת זו ייתקל יעקב פעם נוספת בהכירו את נכדיו אפרים ומנשה.

(ויצא תשפ"ב)