עשרת הדברות כעיקרי היהדות

שני הלוחות יכולים לבטא גם את שתי הרגליים שעליהן מושתתת היהדות. דבר הניצב של שתי רגליים קיומו יציב

ברשימה הקודמת הצעתי שעמוד השדרה של היהדות הם עשרת הדברות. לא י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, לא שלושת העיקרים של ר"י אלבו, לא השישה של ר"ח קרשקש, וגם לא כל המצוות כולן כשיטת החתם סופר. יש ליהדות עמוד שדרה מרכזי שממנו הכל צומח והוא עשרת הדברות.

כיצד אני יודע זאת? כי הדבר כתוב במפורש בתורה. עשרת הדברות הם מצד חלק מהתורה אך מצד שני הם נפרדים ממנה. עשרת הדברות הם הטקסט היחיד שנאמר (בחלקו או כולו) על ידי א-לוהים עצמו באזני כל עם ישראל במעמד הר סיני בו' סיון. את כל שאר מצוות התורה קיבל משה לאחר מכן בעלותו אל ההר. עשרת הדברות גם הופרדו מהתורה כשנכתבו על לוחות הברית. את לוחות הברית קיבל עם ישראל לאחר מעמד הר סיני בעוד שאת ספר התורה בשלמותו הוא קיבל רק בסוף שנת הארבעים. לוחות הברית אף הונחו לבדם בתוך ארון הברית, בעוד שספר התורה הונח על מדף מחוצה לו.

הבדלים אלה מציבים את עשרת הדברות כתוכנה של הברית שנכרתה בין א-לוהים לעם ישראל כולו במעמד הר סיני. הם העדות לקשר המיוחד (פנים בפנים) שנרקם שם ברגע ההוא והם המהות של שאיפתנו לכהן כעם סגולה. כניסתם של עשרת הדברות לתורה הופכת את התורה כולה להרחבה ופיתוח שלהם, אבל השורש טמון שם. ואמנם, לא לחינם צמחה הדעה המזהה את שורשי כל תרי"ג מצוות בעשרת הדברות. באמת הכל נובע משם.

ובכן, מה יש בעשרת הדברות שהם עיקר היהדות? עוד לפני שנצלול אל תוכנו של כל דיבר, הבה ננסה לבחון מה יש שם באותו קובץ של עשרת הדברות. ובכן, בראש ובראשונה, לא מדובר בעשר מצוות. עשרת הדברות מכונים בתורה "עשרת הדברים", דהיינו עשרה עניינים שנאמרו לישראל. בכל עניין יכולות להיות כמה מצוות. כנראה שיש לפחות שנים עשר לאווים ושני עשין בעשרת הדברות (כתב על כך בהרבה הרב יואל בן נון). מכאן שעשרת הדברים הם רעיונות יסוד המצמיחים איסורים וחיובים.

הדברות כוללות עניינים שבין אדם למקום וגם עניינים שבין אדם לחברו. הם מציגים קשר הדוק בין התחומים. חמש פעמים מוזכר הביטוי "ה' א-לוהיך" בדברות הראשונות, בעוד הדברות האחרונות מופנות בעיקר ליחסים שבין האדם לחברו. עניין זה עקרוני ביותר בתפיסת היהדות המוצאת קשר בין האמונה ובין המוסר, בין מציאות הא-ל ובין היחס לרֵעַ. ואמנם, הדברות נפתחות במילה 'אנכי', המופנית לא-לוהים, ומסיימות במילה 'רעך', המופנית אל האדם האחר. זהו המרחב שבו נעה היהדות.

נוסף לכך, עשרת הדברות כוללים הן את האמונה (המחשבה) והן את המעשה. הם פותחים בהצהרת אמונה על מציאותו של א-לוהים ומשם עוברים למעשים הנובעים מכך. ביחסי אדם וחברו, הדברות יוצאים מן המעשה וחותרים אל תיקון הלב – בדיבר 'לא תחמוד' (ראו על כך בעיוניה של נחמה ליבוביץ' לפרשת יתרו). בכך הדברות יוצרים מעגל הלוכד אמונה, מחשבה ומעשה, ומוביל לתיקון האדם והחברה בכל הממדים.

ולבסוף, הצורה. עשרת הדברות נכתבו על שני לוחות אבן. כיצד הם התחלקו? במדרש מובאות שיטות שונות בעניין, אך התקבלה העמדה שהתחלקו ל-2; חמישה בין אדם למקום וחמישה בין אדם לחברו. שני הלוחות מבטאים עדות הניתנת על ידי שני עדים. אבל שני לוחות יכולים לבטא גם את שתי הרגליים שעליהן מושתתת היהדות. דבר הניצב של שתי רגליים קיומו יציב, בעוד שעל רגל אחת הוא מט ליפול. מכאן שילוב העולמות המייחד תמיד את דמותה של היהדות.

כל זאת בקצרה על הלקחים החשובים שנלמדים מעשרת הדברות. בהמשך נפנה לעסוק בתוכנם.

(ויגש תשפ"ב)