כניסה הדרגתית

הפסוק הפותח את הפרשה הוא "וידבר ד' אל משה במדבר סיני…" (במדבר, א', א'). פתיחה זו היא חריגה מן האופן המקובל שאין מציינים היכן נאמרו הדברים אלא באופן כללי, הפעם מציינים מיקום, "במדבר סיני", עובדה זו הביאה את המדרש להקשות למה במדבר סיני? (במדבר רבה, א', ז'). מדוע הדגישה התורה הפעם את המיקום? ותשובת המדרש: "…בשלושה דברים ניתנה תורה, באש ובמים ובמדבר… ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו, אלא מה אלו חינם לכל באי העולם, כך דברי תורה חינם הם" (שם). המדרש רואה את המדבר מקום מתאים למסירת התורה.

המהר"ל מפראג בהתייחסו לנתינת התורה במדבר מבאר כי התורה ניתנה במכוון במקום המבטא ריחוק גמור מהתלות בחומרי (תפארת ישראל, כ"ו). הרב קוק בסידורו 'עולת ראי"ה' מבאר שבכוונת תחילה עם ישראל גדל במדבר כדי שלא תהיה עליו שום השפעה זרה, "ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר". אם היינו נכנסים מיד לארץ, כמו שהיה מתוכנן מלכתחילה, מבלי לסבוב את ארץ אדום, היה עלינו להתמודד מיד עם שאר העמים. התמודדות זו הייתה לא קלה, אם כן, ודאי היו חוטאים אם היו נכנסים מיד לארץ ישראל, וגרים בשכנות עם שבעת העמים שגרו בארץ. לכן סבבו עם ישראל במדבר וגדלו שם, במקום שבו אין שום השפעה חיצונית.

ר' שמשון רפאל הירש בלשונו הזהב כתב על החוסן הנפשי הנדרש כדי להינתק מעברם התלותי, "כי טרם הגיע העם אל אותה מדרגה אידיאלית ולא היה בו אפילו שמץ כלשהו מאותו הכוח ומאותו אומץ הלב שעל ידיו יכול היה לכבוש לעצמו את חירותו ולקיימה במו ידיו... החרב לא נעדרה ממותנם, אך אומץ הגבורה ורוח הלחימה נעדרו מלבם ובעיקר הם חסרו את מידת הביטחון בהשם, אותה מידה הנותנת לאדם רצון ואומץ לב, כוח והתלהבות לכל דבר ובכל הנסיבות".

הנצי"ב מוולוזי'ן בפירושו 'העמק דבר' מציע הסבר מרתק מדוע עם ישראל לא נכנס לארץ בדרך הקצרה ביותר, בהליכה מהירה ו"ריצה" לארץ ישראל לא היה מתקיים חלק חשוב מייעוד העם והכשרתו. תהליך שינוי של זהויות, מזהות של עבד לזהות של בן חורין, אל לו להיעשות בלחץ ובמהירות, אלא עליו להתנהל, בשיטתיות, במשנה סדורה, עקב בצד אגודל, יש לבנות חוסן פיזי ורוחני כדי להתמודד עם האתגר הגדול של ירושת הארץ.

(במדבר תשפ"ב)