מהי הדרך על פיה יחיה אדם חיים נכונים וראויים?

אבות ב', ט'

"אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם…".

רבן יוחנן בן זכאי שואל את תלמידיו מהי הדרך על פיה יחיה אדם חיים נכונים וראויים? חמשת תלמידיו מציעים, לכאורה, חמש דרכים. אולם בן זכאי מזהה בהן דרך אחת, עדיפה, הכוללת את כולן.

"אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם?" – לכל משיב תפישת עולם משלו.

"עין טובה" – גישה המשלבת קבלה של המציאות, לצד מבט קבוע המזהה בה הזדמנויות לצמיחה. "חבר טוב" – גישה המבוססת על יחסי שייכות ורעוּת כמנוע לשיפור עצמי ולנתינה לזולת. "שכן טוב" – גישה שעניינה בניית מערכת יחסים תקינה עם זולת, שאינו בהכרח אהוב וקרוב, כבסיס לייסוד תרבות וקהילה. "הרואה את הנולד" – גישה המזהה בחשיבה לוגית ובלמידה מן העבר, מפתח לבחירות נכונות בהווה. ור' אלעזר אומר- "לב טוב".

בעוד שארבע הדרכים הראשונות מתארות טכניקות וכלי עזר, שמסגל אדם לעצמו על מנת למצוא ו/או לא לסטות מן השביל הנכון, הדרך החמישית, דרך "הלב הטוב", נוגעת לנקודת המוצא, לסיבה ולאופן בו יוצא אדם אל מסעו (חייו).

לב טוב משמעו, להבנתי, אמון בסיסי שנותן אדם בבוראו ובשליחותו, יציאה למסע מתוך תחושת "מודה אני" ו"ברוך דיין האמת": בעירה פנימית לנוע, לגלות, להעניק ולהתמודד עם אתגרים חיצוניים ופנימיים. בעל הלב הטוב יגייס לו עין טובה, חבר טוב, שכן טוב וראיית הנולד, אך יצלח את מסעו בזכות חיבורו האותנטי והקשוב לנר הדולק שבו, לצו הפנימי המורה לו לבחור בטוב ולהיטיב דרכו. כדברי השיר "בדרך": "קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי, הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל. הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל" (חנה סנש, 1942).

מחציתה השנייה של המשנה עניינה "דרך רעה", שיש להתרחק ממנה. הגרועה מכולן – דרכו של בעל לב רע. מת מהלֵך, אדם בודד, נטול בעירה, הצועד ממורמר בשביל חייו, חסר אמון בשולחו ובשליחותו, בקיומם של אמת וטוב בעולם וביכולת לקבל ולקום מנפילה.
לתגובות: naomieini1@gmail.com

(מטות תשפ"ב)