אבות ג', י"ז
"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (ראב"ע) אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ; אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת; אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב". אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי" (אבות ג, י"ז).
במשנה שלפנינו מונחים יסודות השקפתו של רבי אלעזר בן עזריה, אודות החיים אותם ראוי אדם לחיות. מבט-על מזהה בהם שילוב בלתי נפרד בין ממד הלימוד לממד המעשה – חתירה לחיים, המשקפים הטמעה ממשית וניכרת לעין, של חכמת התורה.
דוגמא ומופת, לאורח החיים המתואר, ניכרים בהתנהלותו של מורו ורבו של ראב"ע: רבי יוסי הגלילי. מסופר עליו (רבי יוסי הגלילי), שסבל מיחס מביש מצד אשתו. ראב"ע, שבא לבקרו, חזה במעשיה והצטער עליו מאוד. בהיותו עתיר נכסים, מימן התלמיד את כתוּבתה של האישה ושחרר את רבו מברית נישואיו. אחר גירושיה, נישאה אשתו לשעבר של רבי יוסי הגלילי לשומר העיר, אדם כוחני שהתעוור, וסבבה עמו בכל העיר לקבץ נדבות. ראה הגרוש שבעלה מכה אותה, התמלא עליה רחמים ושיכן אותה ואת בעלה בבית, שהיה ברשותו ופרנסם כל ימיהם.
חסיד, נקרא רבי יוסי הגלילי, ובכוח תפילתו, על פי חז"ל, יכול היה להוריד גשם ולהציל את אחיו ממצוקה ורעב. עיון במשנת התלמיד – רבי אלעזר בן עזריה, על רקע ההיכרות עם רבו, ובחינת המידות אשר בחר לציין כמאפיינות אדם החי חיי אמת, חושף אולי בפנינו את לידתו של החב"דניק (ובית חב"ד) הראשון.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
(מטות מסעי תשפ"ג)