אתגר וחברותא

תלמיד מעולה הוא המבקש אתגר וחברותא לשם לימוד רזים וסתרי תורה 

אבות ב', ח'-ט'

"חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי… אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם… רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב…".

הפעם אבקש להתוות קו בין אופיים של תלמידי רבן יוחנן, לתשובות שסיפקו בשתי החקירות אליהן נשלחו אודות דרך החיים הישרה והרעה. עיון במשניות ח' ו- ט', מגלה כי תלמיד מעולה ומובחר הוא זה המבקש לו אתגר וחברותא לשם לימוד רזים וסתרי תורה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה – עַיִן טוֹבָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ – חָבֵר טוֹב.

רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד – שָׁכֵן טוֹב.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא – הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר – לֵב טוֹב.

"בּוֹר", הוא מֵכל חשוך ועיוור, שאין ידוע מה צפון בתוכו. בקשת העין, הנה הזמנה לראות בתוך האפילה, לאתגר את הכמיהה לסוד ולמסתורין ולפקוח במה שנדמה לתחתית, שכבת גילוי נוספת.

הבן ("אשרי יולדתו"), שזכות היא להיות אימו, אינו מסתפק בקשר הגנטי ומחפש לו קשר נוסף – חבר. אדם זר, ללא קרבת דם, אשר יכונן עמו מערכת יחסים, שאינה מחויבת המציאות ובסיסה אמון והתמסרות.

"חסיד", הוא זה העושה מעל ומעבר לנדרש. בבקשו שכן טוב, מזמן הוא לעצמו חיי קהילה, מעורבות חברתית ונתינה בלתי פוסקים, במסגרתם, בשל חסידותו, לעולם לא ישקוט ובוודאי לא יקבל במידה שהשקיע.

באשר ל"ירא החטא": אדם זה, חושש משגיאות ומהשלכתן. בקשת ראיית הנולד, תחייב אותו להקדשת תשומת לב רבה עוד יותר למהלכיו שלו ושל סביבותיו, על מנת למנוע חטא אפשרי.

ה"מעיין המתגבר": פעימתו הטבעית לצאת, לנבוע ולהפיץ שפע רב ומחיֶיה, מאותגרת על ידיו בבקשו לב, איבר/מהות מכילה, שומרת, מגוננת, אינטימית ומווסתת.

חמישה תלמידים מיוחדים היו לרבן יוחנן בן זכאי. אך לא רק היו – בלשון עבר, תביעתם לאתגר מתמשך ולחקר ההיפך מן הטבעי להם (בדומה לחקירות דרך והיפוכה, אליהן שלח אותם רבם), הופכת אתם לתלמידים נצחיים, שאינם חדלים לעמול, לשאול ולהאדיר תורה סביבותיהם.

לתגובות: naomieini1@gmail.com

(דברים תשפ"ב)