פרופ' משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטה בר-אילן
ההבדלים בין פרק א' וב' בבראשית ביחס לבריאת האישה והשלכותיהם-חלק ראשון
במאמר הקודם ראינו כי בפרק א' בבראשית האדם הראשון נתפס כאב טיפוס של הגבר והאישה כאחד, ולכן התורה פונה בלשון רבים. כבוד האדם וערכו כנברא בצלם הא-ל משותף, אפוא, לגברים ולנשים.
לעומת זאת, בפרק ב' התמונה שונה מאוד. שם קודם כל נברא האדם כיחיד, והוא שהושם על ידי ה' בגן העדן והצטווה לבדו לא לאכול מעץ הדעת. רק בהמשך, כשלאדם לא היה "עזר כנגדו" נבראה האישה (שעדיין אין לה שם) מצלעו:
ז "וַיִּיצֶר ֩ה' אֱ-לֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃[…] יח וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ[…] ׃ כא וַיַּפֵּל֩ ה' אֱ-לֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָֽאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ כב וַיִּבֶן֩ ה' אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ כג וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקְחָה־זֹּֽאת".
מההשוואה בין שני הפרקים עולות שתי שאלות: א. מדוע החזרה והכפילות? ב. כיצד מסבירים את ההבדלים? האם אדם הראשון היה גם זכר וגם נקבה כמו שמתואר בפרק א', או רק זכר, ומצלעו נבראה הנקבה- כמו שמתואר בפרק ב'? המדרשים והפרשנים המסורתיים עסקו רבות בשאלות אלה, שלימים, על פי ביקורת המקרא המודרנית, נפתרות בכך שמדובר בשני טקסטים שונים שאוחדו על ידי עורך מאוחר, כמו במקרים אחרים במקרא.
לענייננו כאן נסתפק בפירושו של רש"י. בפרק ב, פסוק ח' מפרש רש"י: "ראיתי בברייתא של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי משלושים ושתים מדות שהתורה נדרשת, וזו אחת מהן: כלל שלאחריו מעשה הוא פרטו של ראשון. ויברא את האדם זהו כלל, סתם בריאתו מהיכן וסתם מעשיו, חזר ופירש וייצר ה' א-להים וגו', ויצמח לו גן עדן, ויניחהו בגן עדן, ויפל עליו תרדמה" (הדגש שלי-מ.ה). כלומר, פרק ב' חוזר בפירוט על מה שנאמר בדרך כללית בפרק א'.
בפירושו לפרק א', פסוק כז על הפסוק "ויברא א-להים את האדם בצלמו בצלם א-להים ברא אותו. זכר ונקבה ברא אותם", מפרש רש"י: "'זכר ונקבה ברא אותם' – ולהלן הוא אומר (בראשית ב כא) ויקח אחת מצלעותיו וגו'?-מדרש אגדה שבראו שני פרצופין בבריאה ראשונה ואחר כך חלקו. ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי ולא פירש לך כיצד ברייתן ופירש לך במקום אחר".
כלומר, על פי פירוש האגדה שבו בוחר רש"י לפתוח, [וכשרש"י פותח בפירוש אגדי ורק אחר כך מביא את הפשט, הוא מדגיש את חשיבות הפירוש האגדי. בניגוד למיתוס מקובל שרש"י הוא פשטן, רוב פירושו של רש"י הוא עיבוד יצירתי וסלקטיבי למטרות פרשניות או פדגוגיות למדרשי חז"ל, שאינם רחוקים מהפשט] אכן נבראו מלכתחילה זכר ונקבה באותו גוף שבו צלע אחת (צלע במקרא הוא צד כמו בביטוי החוזר "לצלע המשכן" בפרשיות המשכן שבספר שמות) הייתה הגברית (ובגיליון הקודם ראינו שרש"י מביא את דברי התלמוד שגם היו פנים שונות לכל צד) וצלע שניה הייתה הנשית. לעומת זאת, לפי הפירוש השני על דרך הפשט של רש"י, התיאור בפרק ב' הוא הרחבה ופירוט של פרק א', ובעצם הזכר נברא יחיד ומצלעו נבראה הנקבה ושניהם נבראו באותו היום, אבל לא בבת אחת. לפירוש זה גם מתאימה הפרשנות שהצלע שממנה נבראה האישה היא באמת אחת מצלעותיו של האדם ולא הצד השני בדמות הדו-מינית המקורית. וכך מופיע במדרש פרקי דרבי אליעזר (מדרש ארץ ישראלי מהמאה השמינית):
"חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַכְאִיבוֹ, וְהִפִּיל עָלָיו שֵׁנַת תַּרְדֵּמָה וְיָשַׁן לוֹ, וְלָקַח עֶצֶם מֵעַצְמוֹתָיו וּבָשָׂר מִלִּבּוֹ וַעֲשָׂאָהּ עֵזֶר וְהֶעֱמִידָהּ כְּנֶגְדּוֹ. […] עַד שֶׁהָיָה לְבַדּוֹ, נִקְרָא שְׁמוֹ אָדָם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר עַל שֵׁם בָּשָׂר וָדָם נִקְרָא שְׁמוֹ אָדָם. וּמִשֶּׁבָּנָה לוֹ עֵזֶר אִשָּׁה, נִקְרָא שְׁמוֹ אִישׁ, וְהִיא אִשָּׁה" (פרקי דרבי אליעזר, פרק יב).
ההבדל בין שני הפירושים לעניין מעמד האישה ברור. על פי מדרש האגדה (ובו פתח רש"י!) אדם הראשון היה מצדו האחד זכר ומצדו השני נקבה. בהמשך נוצרה חלוקה בין שני הצדדים שלו. לפיכך, אין כל יתרון לגבר על האישה. לעומת זאת לאור הפשט, אם האישה נבראה מצלע בגופו של אדם הראשון שהיה גבר, וכדי שהוא לא יהיה לבדו-ברור שהגבר עדיף על האישה.
(עקב תשפ"ב)
