הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)יעקב מתכונן לקראת המפגש עם עשיו אחיו. במשך עשרים השנים ששהה יעקב בבית לבן לא עלה שמו של עשיו ולא הובע חשש מפני מפגש עתידי עמו. יעקב השקיע את זמנו בבניית משפחתו ובעבודה קשה. רק כאשר יעקב עומד להגיע לארץ מתגברים ההרהורים והפחדים. ביציאתו מבית אביו מבטיח לו הקב"ה שמירה: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת", ואעפ"י כן, יעקב נודר ואינו מסתפק בהבטחה האלוקית: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר… וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי". אמנם יעקב סומך על הבטחתו של הקב"ה שישיב אותו בשלום למולדתו, אבל יעקב רוצה יותר מכך. הוא רוצה שהקב"ה ישיב אותו בשלום לבית הוריו.
יעקב מודע לכך שעזב את הבית בנסיבות קשות מחשש שמא עשיו יפגע בו, וכעת, רגע לפני השיבה לארץ, מתגברות החרדות. יעקב שולח מלאכים לעשיו לבדוק את המצב בשטח וכך מדווחים המלאכים בחזרתם: " …בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ". הדיווח מהשטח מגביר את החשש שמדובר באיום של ממש וכפי שכותב רבנו בחיי: "וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ מוכנים למלחמה", וכך גם ספורנו: "אבל גם הולך לקראתך עם ארבע מאות איש, ואין זה אלא להילחם…". אכן, 400 איש נחשבים במקרא לגדוד לוחמים ומכאן שיעקב חושש ממלחמה, ולכן מפזר יעקב סיכונים ופועל במרץ לחצות את משפחתו ורכושו לשני מחנות מפני החשש הכבד ממלחמה.
הרשב"ם סבור אחרת ומפרש את הדיווח של המלאכים הפוך ממרבית הפרשנים: "באנו אל אחיך אל עשו – ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת, וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ובאהבתו אותך, הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו לכבודך. זהו עיקר פשוטו".
המלאכים בישרו ליעקב שעשיו ישמח לפגוש אותו, ואותם 400 איש הם פמליה של כבוד לקראת המפגש המרגש. עשיו מתכונן לקראת מפגש מרגש ומעורר השראה. אלא, שגם כאשר מתבשר יעקב, שפניו של עשיו לפיוס ולשלום, עדיין תגובתו חשדנית ביחס לאחיו וכך מפרש הרשב"ם: "ויירא יעקב – בלבו, שאעפ"י שהראה לשלוחים כי לכבודו מתכוין, הוא לא האמין שמחשבת עשו לטובה אלא לרעה". יעקב מצוי בחוסר אמון כלפי עשיו אחיו. הוא מאמין למלאכים אבל אינו מאמין שכוונותיו של עשיו לפיוס. במשך יותר מעשרים שנה נכווה יעקב מלבן, שרימה אותו בעקביות ויעקב חושש שיתכן ועשיו מכין תרגיל דומה, במיוחד לאחר שנלקחו ברכותיו במרמה וכעת יבקש לגבות את המחיר מיעקב.
יעקב אינו מסוגל מבחינה נפשית להשתחרר מתחושת הרדיפה. אולם אירוע אחד שהתרחש ערב המפגש עם עשיו גרם ליעקב להשתנות – יעקב עובר מסע נפשי עמוק בזמן שנותר לבדו: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". יעקב עורך חשבון נפש עם עצמו. זהו מאבק שבין יעקב למלאך שבתוכו. יעקב נלחם מלחמה פנימית עם עצמו והוא משאיר מאחוריו את העקב, את הערמה, את התכונות שעזרו לו לשרוד אך גם סיבכו אותו כל כך. ומצד שני, להפוך לישראל – ישר עם א-ל, ישר עם אנשים. בכוחו של חשבון נפש זה לאפשר ליעקב לבנות גם אמון מחודש מול עשיו אחיו, לנסות להתבונן אל המציאות באופן אחר ולתת אמון גם בשינוי שיכול עשיו לעשות. ובעת המפגש אכן התגלה שאותם 400 איש אינם גדוד של לוחמים אלא פמליה של כבוד.
כאשר בחיים נקלעים אנו לחוסר אמון כלפי האחר, ובמיוחד אם מדובר בבן משפחה קרוב, נדרש מאיתנו לערוך חשבון נפש פנימי שיכול להוביל לשינוי תודעתי בתוכנו, ולהאמין שהמציאות יכולה להשתנות. רק כך נצליח לבנות מערכת יחסים חדשה.
(וישלח תשפ)
