נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)
אבות, ג', ד'
"רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה): כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל): וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'".
קשר מבנִי ותוכני ניכר בין משנתנו למשנה הקודמת (ב'). אך, בעוד הראשונה מדברת על "שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין" ומשוחחים זה עם זה, מבלי לציין אירוע מיוחד, כאן מדובר בשלושה שיושבים יחד לשולחן וסועדים עליו. סצנה של מפגש ופוטנציאל למערכת יחסים.
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ – ברית של קרבה ושותפות נכרתת בין אנשים סביב ובאמצעות מזון. אדם חולק את שולחנו עם אנשים בהם הוא נותן אמון. כאלה שירצה להעניק להם משלו ולא יחשוש לטעום משלהם.
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ – שלושה, הריהו מספר טיפולוגי (בעל משמעות סמלית) המהווה, בין היתר, ביטוי ליציבות ומוכר לנו מן התנ"ך (שלושה מלאכים, שלושה ימים, שלושה אבות, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק (קהלת ד' יב') ובהגות חז"ל (שלושה שותפים באדם, על שלושה דברים…). תחושת היציבות הנזכרת, באה לידי ביטוי גם בפסיכולוגיית הגֶּשְׁטַלְט (גשטלט בגרמנית: צורה, תבנית, דפוס), אסכולה הגורסת כי התפישה והחשיבה האנושית חותרות לסדר הולסטי (כולל) ומארגן. על פי שיטת הגשטלט אנו נוטים, למשל, לקבץ יחדיו עצמים שסמוכים זה לזה. כך, ברמה החזותית, נתפוש קו מרוסק כקו רציף, ונזהה שלוש זוויות חדות שפתחיהן מופנים זה כלפי זה, כמשולש. "השלם שונה/גדול מסכום חלקיו" הנו עקרון המבטא את יסודות הגישה.
שלושה שאכלו על שולחן אחד, יוצרים גשטלט – מבנה פוטנציאלי של חבוּרה: שלם הגדול מסך חלקיו. בפורמט ייחודי זה, בידם לגשר, לזמן קצוב וייחודי, על עצם היותם פרטים נבדלים ולזמֵן ולהודות מתוך עוצמת היחד, לבוראם, על חייהם ומזונם (מברכת הזימון: "וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן…"). והיה ולא יממשו את הרגע ויבחרו להתעלם מנס החיבור הרוחני הזמין עבורם, תהפוך הבריאה הפוטנציאלית, הגשטלט, לנֶפֶל (זִּבְחֵי מֵתִים) ובהיעדר ה' מן החבורה (בְּלִי "מָקוֹם"), יוותרו בתום הארוחה רק גוף מרוקן והפרשותיו: "כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם". תוצאות המפגש בידינו!
לתגובות: naomieini1@gmail.com
(מקץ תשפ"ג)
