הקונסול היפני, שהפר את הוראות ממשלתו, שילם על כך במשרתו. למרות זאת לא התחרט על מעשי החסד שעשה
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" – מתי הגיע יתרו לבקר את משה ובני ישראל? רש"י: "מה שמועה שמע ובא? – קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", כלומר, יתרו הגיע לאחר מלחמת עמלק ולפני מתן תורה.
האבן עזרא סבור כי יתרו הגיע לביקור אחרי מתן תורה. אם כך, מדוע הוקדם סיפור ביאתו לפני מתן תורה? לדעתו, התורה הצמידה את ביקור יתרו לפרשת עמלק על מנת להעמיד בפנינו את הניגוד המוחלט בין יתרו ובין עמלק. הטוב מול הרע.
עמלק תקף את עם ישראל ללא שום סיבה, כאשר עם ישראל עייף ויגע. בכך הפך עמלק לסמל הרוע ולפיכך הגיעה שבועת ה' – 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'.
לעומתו, יתרו הציל את משה תוך סיכון עצמי כאשר נתן למשה מחסה בברחו מפרעה. יתרו אף הגיע לביקור הזדהות לאחר מלחמת עמלק ומתן תורה והעיר הערות נבונות בענייני משפט. על כך זכה להוקרת עם ישראל, ומשה אף ביקשו להישאר במחנה ישראל.
כמה דורות אחר כך מבקש שאול המלך מבני הקיני, המיוחסים ליתרו, להתרחק מאנשי עמלק על מנת שלא ייפגעו במלחמה. שאול מנמק זאת: "וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם" [ש"א טו' ו']. כך מציב האבן-עזרא את יתרו כחסיד אומות העולם אשר בצדק זכה לגמול מאת בני ישראל.
המושג 'חסידי אומות העולם' אומץ בידי מוסד יד ושם. הוחלט להעניק אות מיוחד, כהוקרה מצד העם היהודי לגיבורים שהצילו יהודים בתקופה הקשה ביותר לעם היהודי- בימי השואה.
אחד מהגיבורים הללו הוא סמפו סוגיהרה, שהיה קונסול יפן בליטא.
ביוני 1940, שהו בְּלִיטָא כ- 15,000 פליטים יהודים שברחו מפולין. בין הפליטים היה ד"ר זרח ורהפטיג, נציג 'המזרחי' והסוכנות היהודית. ורהפטיג היה בין הבודדים שהאמינו שלִיטָא הניטרלית, לא תישאר כזו, וכי על היהודים למצוא מקלט אחר, ומהר. כך אכן קרה. ליטא סופחה לברה"מ באוגוסט.
היציאה הפכה קשה יותר. הם היו זקוקים לאשרת יציאה, לאשרת כניסה לארץ כלשהי, לויזת מעבר, ולכסף.
לכל אלה מצא ורהפטיג פתרון מבריק- הוא איתר מקום אליו יוכלו היהודים להגר – לאי קוראסאו שבים הקריבי הנשלט בידי הולנד. הוא ביקש מהקונסול היושב בקובנה, יאן צווארטנדיק, [שהוכר כחסיד אומות העולם] להנפיק ויזות עבור יהודים המבקשים להגיע למקום. הקונסול נעתר והנפיק כ-1,400 ויזות. אח"כ גדל המספר. אבל איך מגיעים לאי הנמצא בקצה השני של העולם?
כשלושה שבועות לפני סגירת השגרירות היפנית בפקודת השלטון הרוסי, פנה ורהפטיג לסוגיהרה וביקשו להנפיק ויזות מעבר לפליטים היהודים. סוגיהרה, בניגוד להוראות ממשלתו, הורה לאנשיו לפעול מסביב לשעון על מנת לספק אלפי ויזות. עם הוויזות בידיו, פנה ורהפטיג לחברת האוניות 'ניקליין' וביקש מאנשיה להשיט את הפליטים מיפן מערבה. מצויד במימון שתרם הג'וינט ובאישור הרוסים לצאת מליטא. הפליטים עלו על הרכבת למוסקבה. משם לוולדיווסטוק שבמזרח ברה"מ ומשם עם הוויזות היפניות, הפליגו לעיר קוֹבֶּה שביפן. מקוֹבֶּה הפליגו לשנגחאי שם שהו כמה חודשים. בין הפליטים היו כמה מאות מתלמידי ישיבת 'מיר' ורבניהם. הם הקימו ישיבה זמנית בעיר הסינית. מאוחר יותר, כשהשיג ורהפטיג את הכסף הדרוש, יצאו רובם בדרכי הים והיבשה והגיעו לארץ ישראל.
הקונסול היפני, שהפר את הוראות ממשלתו, שילם על כך במשרתו. למרות זאת לא התחרט על מעשי החסד שעשה ואמר: "לא יכולתי לתת לבני האדם הללו למות. אמרתי לעצמי, יהא העונש אשר יהא, אני אפעל על פי צו מצפוני".
בפרשה שבה קוראים את הציווי "לא תרצח". חשוב שנזכור את אלה שעמדו מול הרוצחים הגדולים בהיסטוריה וסיכנו נפשם על מנת להציל יהודים מידי העמלק של דורנו. מדינת ישראל הלכה בדרך הכרת הטוב התנ"כית, של שאול וישראל לצאצאי יתרו, כשהעניקה לסוגיהרה ודומיו את אות 'חסיד אומות העולם'.
Yaakovspok1@gmail.com
(יתרו תשפ"ג)
מהמם! תודה רבה ושבת שלום!