יש להקדיש חשיבה גם לצורה בה פונים למנהל, לארגון או לחבר שמייעצים לו
בפרשה מתואר תהליך ייעוץ ארגוני, ניתן לקרוא לו גם פיתוח מנהלים, שיתרו מעביר את משה. התהליך שעושה יתרו מתואר שלב אחרי שלב, אך במקום להתמקד בפתרון עצמו, נתבונן בדרך הפעולה של יתרו שיכולה ללמד אותנו שיעור חשוב.
יתרו מתחיל את תהליך הייעוץ בתצפית פשוטה. הוא אינו מסתפק בדיווח של משה על עבודתו אלא יורד לשטח ורואה איך הדברים נראים בפועל. כאן, יש יתרון ליועץ חיצוני שלא מכיר את התרבות ויכול לראות את הסיטואציה מעיניים חיצוניות: "וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם".
את התצפית המתבוננת הוא משלים במטען התרבותי, במשמעות של הפעולה כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל המנהיג עצמו ולכן השלב השני הוא ראיון: "וַיֹּאמֶר, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד עָרֶב".
לאחר תשובותיו של משה, יתרו מציג לו את תוצאות האבחון: "לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".
השלב הבא הוא שלב ההמלצות. הוא מבין שעד כה הקב"ה הוא היחיד שהורה לעם כיצד לנהוג ולכן הוא פותח במילות הרגעה: "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱ-לֹהִים עִמָּךְ". הרש"ר הירש מפרש- עצתי, אין בה דבר שאינו לרצון ה' ושלא תוכל לצפות בעבורו לסיעתא דשמיא.
הוא מתאר את התהליכים שיישארו כמו שהם. משה הוא הצינור לקב"ה- ימשיך לייצג את העם ולהורות על המצוות. הדברים מכשירים את ליבו של משה לקבל את ההמלצה על השינויים שבאים מיד לאחר מכן. יתרו מבזר את סמכויותיו האחרות של משה בענייני המשפט וגם נותן קריטריונים ברורים שיעמדו בפניו בגיוס לתפקיד השופט. וסוגר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱ-לֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד, וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה, עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם".
הדו"ח למעשה כולל: אבחון טוב ומקיף, הסבר של הבעיה הארגונית וההשלכות שלה, ביסוס דרכי הפעולה קודם בדברים שצריך לשמר ואז בדברים שצריך לשפר ו-פירוט ברמה האופרטיבית מה צריך לעשות.
מתוך כך: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר".
לעיתים יש לנו עצות טובות ואנחנו יודעים מה יפתור את הבעיה בארגון או בחיים. הפרשה מלמדת אותנו שיש להקדיש חשיבה גם לצורה בה פונים למנהל, לארגון או לחבר שמייעצים לו, אחרת גם אם העצה תהיה טובה וראויה, הצד השני לא יצליח או לא ירצה להקשיב וליישם.
(יתרו תשפ"ג)