האם לסייע לטורקיה?

יש בסיוע משום הצלת חיים וקיום של מצוות צדקה

בחלקה השני של פרשתנו, מצווים אנו על נתינת הלוואה לזולת: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ…". אמנם המצווה מנוסחת בלשון רשות "אם כסף..", אבל חז"ל סברו, שמדובר במצווה שהיא חובה. וכבר שאל אור החיים: מדוע התורה מנסחת את המצווה בלשון רשות 'אם' ולא בלשון מחייבת?  וכך ענה:

"וזה הוא אומרו אם כסף תלוה את עמי פירוש: אם ראית שהיה לך כסף יתר על מה שאתה צריך לעצמך, שאתה מלווה לעמי, תדע לך שאין זה חלק המגיעך, אלא חלק אחרים שהוא העני עמך, ובזה רמז כי צריך לפתוח לו משלו".

כלומר, על אדם בעל אמצעיים מוטלת החובה להכיר בכך, שרכושו כולל גם את חלקם של עניים, ולכן הוא נדרש להעניק להם הלוואה (צדקה) מרכושו, כאשר בעצם מדובר בכספם שלהם. המהר"ל דייק מניסוח הכתובים את ייחודה של מצות צדקה, וכך כותב בפירושו 'גור אריה' על התורה: "יש לפרש מה שכתב לשון 'אם' אף על גב דחובה הם, מפני שאם יעשה מחובה כאילו מקיים גזירת המלך – אין הדבר לרצון להקב"ה, וצריך שיעשה מרצונו, ואז כשיעשה מרצונו הוא מרוצה".

לאמור, התורה מנסחת את המצווה בלשון של "רשות" על מנת להדגיש, שאעפ"י שמצות צדקה היא חובה, נכון שכל אחד ייתן מרצונו החופשי ולא כמצווה. אולם בסדרי העדיפויות קבעה התורה בהמשך הפסוק גדרים, ואין הדבר מסור לבחירתו של האדם. וכך דרשו חז"ל בבא מציעא (עא ע"א): "דתני רב יוסף: אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, עמי ונכרי – עמי קודם, עני ועשיר – עני קודם, ענייך ועניי עירך – ענייך קודמין …".

דרשה זו מניחה שמצווה להלוות כסף לגויים חסרי אמצעיים. אולם, יש קריטריון חלוקה. ככל שהעני הנזקק נמצא בסביבתנו, כך מידת האחריות שלנו גדלה ביחס אליו ולכן הוא קודם. אולם החתם סופר (יו"ד חלק ב' סימן רלא) מוסיף נקודה מהותית בקביעת סדר העדיפויות: "עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת היינו אם שניהם צריכים למזון או לכסות אבל אם עניי עירך יש להם כדי חיותם אלא, שאין להם הרווחה כלל לזה, עניי עיר אחרת קודמין לעניי עירך דהתאב תאב קודם…".

דהיינו, יש להקדים את הקרובים, אולם אם הרחוקים חסרים צרכים בסיסיים, אז הם קודמים   לעניים הקרובים יותר, שמצבם טוב יותר באופן משמעותי.

מדינת ישראל שלחה לטורקיה צוותי הצלה ושירותים רפואיים מזון ובגדים על חשבון הקופה הציבורית, שכספיה מיועדים לתושבי המדינה שלנו. מערכת היחסים שלנו עם טורקיה מורכבת ואעפ"כ, הואיל והתושבים שם נותרו ללא מזון ושירותי בריאות בתנאי קור קשים, יש בסיוע משום הצלת חיים וקיום של מצוות צדקה. לשיטת החתם סופר יש להקצות מתוך הקופה הכללית של המדינה כספים לניצולים שנותרו חסרי כל.

המשלחת שיצאה לטורקיה עושה עבודת קודש וקידוש השם ומקיימים הם בגופם את ההלכה ברמב"ם הלכות מלכים (י,יב): "אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ונאמר 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'".

(משפטים תשפ"ג)