גג ומעקה

הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, הוא אדם שקיבל על עצמו את עובדת ארעיותו

אבות ג', ז'

"רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דה"א כט, יד): 'כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר: מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ".

משנתנו "מזכירה" לנו שאנו חלק מ"תכנית גדולה" (שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ) וגם מתרה בנו שלא "לחלק ציונים" לבריאה (מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה). להלך ולִשנות, זהו תפקיד האדם, ולא יהיה "מַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ", שכאילו מתחייב בנפשו.

הוראת חכמים זו, ניתנת לפרשנות כפולה: מחד, ניתן לחוותה כמעבירה מסר מצמצם, השם לקיומנו ולמקומנו בעולם גבול ומאידך, ניתן לזהות בה דווקא מרחב, כזה הדומה למעקה.

"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (דברים כ״ב, ח׳). מצוות מעקה, היא מצווה מפורשת בתורה המחייבת בניית מעקה לגג הבית. מצווה זו שייכת הן לקבוצת מצוות ה"עשה" – בניית המעקה והן לקבוצת מצוות "לא תעשה" – כנגד הנחת מכשול ויצירת סכנה.

נדמיין לעצמנו גג בניין גבוה, נטול מעקה. ביוצאינו אליו – נהסס מאוד לפסוע בו בחופשיות וקרוב לוודאי שנגביל עצמינו, מחשש נפילה, לרדיוס צעידה מצומצם, רחוק משולי הבניין. והיה ותוצג, לעומת זאת, גדר, סביב אותו מתחם, הרי שאז נרשה לעצמינו להתקרב יותר אל שולי המבנה וננצל את המרחב המגודר, הנתוּן, לפסיעה משוחררת, מוגנת ובטוחה. המפסיק ממשנתו – מדגים לתפישתי אדם החי את חייו כנטולי מעקה כשהוא חף מתודעה של נברא ומושגח ומתבונן סביבו במבט חיצוני ובוחן, מעריך וקוצב (לצורך העניין תוצאת מבטו יכולה להיות שבח או גנאי).

לעומתו, הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְשׁוֹנֶה, הוא אדם שקיבל על עצמו את עובדת ארעיותו ותודעתו מכירה בקיומו של המעקה: של ההשגחה. הילוכו של אדם זה בדרך ובעולם, מאופיין בחדוות גילוי ושפע והוא, מכיר ומוּדע להיותו נברא. עצם חייו והשגותיו של האדם המושגח הם ביטוי של תודה לבוראו המאפשר והמגונן.

זיכרון ילדות מתוק שמור בי מ"התקנת מעקה": צביעת קירות גג בניין מגוריי, לקראת חגיגת בת המצווה השמחה שלי ושל תאומתי, שנערכה עליו.

לתגובות: naomieini1@gmail.com

(תרומה תשפ"ג)