האם בעתיד נאכל בשר בחלב?

אחד המופעים המרכזיים של דיני הכשרות בימינו הוא תחום הבשר והחלב. מטבח כשר הוא מטבח אשר מפריד בין בשר וחלב, ולא רק באוכל אלא גם בכלי האוכל ואפילו בכיורים. גם מציאות זו הולכת להשתנות בשנים הקרובות בעקבות פיתוח הבשר המתורבת, אשר לא ייחשב כבשרי ולמעשה יבטל את הצורך בהפרדה בין בשר לחלב (כפי שנהוג במטבחים צמחוניים או טבעוניים). האם אנו רוצים בכך?

בניגוד למאכלות האסורים, שדיניהם מפורטים בפרקי הקדושה שבספר 'ויקרא', האיסור על בישול בשר בחלב מופיע במקום אחר בתורה – פעמיים בספר שמות ופעם נוספת בספר דברים. בשני המופעים בספר שמות, איסור זה בא בסמיכות לחיוב להעלות ביכורים לבית המקדש בחג השבועות: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך לא תבשל גדי בחלב" (שמות כג, יט; לד, כו). בספר דברים איסור זה מופיע כחלק מקובץ הדינים העוסק במאכלות אסורות: "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך לא תבשל גדי בחלב אמו" (דברים יד, כא).

פרשנים וחוקרים נתנו דעתם על כך שבמקורו האיסור הזה מופיע ביחס לעלייה לבית המקדש. ר' יוסף בכור שור, לדוגמה, הסיק מכך שהאיסור במקורו לא דיבר על בישול בשר וחלב אלא הוא היה אזהרה לאדם שלא יאחר להביא את קרבנותיו לבית המקדש עד אשר ייגמלו מחלב אמם. "לא תבשל", לדעתו, בא מלשון הבשלה, כלומר – אל תמתין עד שהגדי יבשיל כדי להביאו לבית המקדש, אלא הביאהו כבר בהחלה.

הרמב"ם לעומתו, מפרש את האיסור כפי שאנו מבינים אותו, אך גם מזהה את הקשר לבית המקדש וטוען שיסודו הוא במנהג עובדי האלילים להקריב קרבנות יחד עם חלב במקדשיהם. כנגד זאת אסרה עלינו התורה לבשל בשר בצורה של עובדי האלילים (מורה הנבוכים ג, מח). הרמב"ן מביא נימוק אחר. לשיטתו, התורה אוסרת עלינו כאן להיות אכזריים, כשנוציא את חלב האם כדי לבשל בו את בנה. מן המקום הזה הורחב האיסור לכל בשר ולכל חלב.

פרשנים מודרניים, כמו הרש"ר הירש, מדברים על העולמות השונים שבשר וחלב מסמלים. החלב הוא סמל לרביה, כלומר להופעת החיים הבסיסית ביותר של כל יצור חי ואפילו צומח. הבשר, לעומת זאת, מסמל את כושר התנועה והחיות של בעלי החיים. התורה אסרה על עירוב ביניהם כדי לחנך אותנו להבחין ביניהם ולא לשעבד עולם אחד לשני. פרשנות זו הולמת את דרכו הפרשנית הרואה בכל המצוות סמלים.

בכל מקרה, מה שנראה בבירור שהתורה בתחילתה הבחינה בין איסור בשר וחלב, שנאמר בספר שמות, ובין מאכלות אסורות, שנאמרו בספר ויקרא. רק בסיכום התורה, בספר דברים, משה מונה אותם יחד, אבל בבסיסם טמון סיפור אחר. לכל הטעמים שציינו – אולי מלבד זה של הרש"ר הירש – יש סיפור ממשי מאחורי האיסור לבשל בשר וחלב. זה לא רק הפרדה תודעתית, כפי שמצאנו אצל מאכלות אסורות, אלא חינוך המתבסס על תופעות טבעיות, בין אם מדובר בעבודה זרה ובין אם מדובר במידת אכזריות. ממילא, אם אין לפנינו בשר מן החי אלא בשר מתורבת, לא נראה שיש לחוש לשכחת האיסור.

בפועל, יש לדעת, שההרחקות שאנו נוהגים היום בין בשר וחלב הן הרחבה מאד גדולה של האיסור המקורי. על פי התורה אסור לבשל, לאכול או להנות מבשר שבושל בחלב, אך אם הם לא התבשלו יחד אין איסור לאוכלם. חז"ל החמירו בכך. עוד הרחבה שנעשתה היא ההפרדה בשעות בין אכילת בשר לחלב, שנובעת מן החשש לערבם בתהליך העיכול.

אבל כאמור, כל אלו הן הרחבות. ברגע שנגיע למציאות בה בשר לא יהיה בשרי, אין אנו צריכים לחשוש מביטול התחום של בשר וחלב. אם היום יש מקומות כשרים שמציעים ציז'בורגר עם גבינה טבעונית, אין מניעה שבעתיד נאכל ציז'בורגר עם גבינה אמיתית ובשר לא בשרי. כל זה שונה מסוג הבשר שאותו אנו אוכלים, שעליו לדעתי עוד נדרש להקפיד, כפי שהרחבנו ברשימות הקודמות.

(צו תשפ"ג)