קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)
הפרשה נפתחת בהנחיות המיועדות לשופטים. רובנו לא עובדים כשופטים בבית משפט אבל כולנו עושים תהליכי שיפוט ביום יום. מתוך כך כדאי להתעמק ולהבין את הסכנות שהתורה מזהירה אותנו מליפול בהן כשופטים.
"לא תכיר פנים"- רש"י אומר שאזהרה לדיין בשלב הטענות, שלא יהיה רך לזה וקשה לזה. כאשר אנחנו שומעים שני צדדים שונים לסוגיה, יש סכנה במתן יחס שונה לכל צד, גם אם באופן פאסיבי ולא מודע. במחקר מוכרות הטיות אוטומטיות רבות שמסיטות אותנו משיפוט אובייקטיבי, אחת מהן היא הטיית האישוש. אנחנו באים עם מידע קודם ומנסים בשעת "המשפט" לאשש אותו ולכן אנחנו כבר בסכנה לשיפוט מוטעה. לדוגמא, כאשר מנהל חדש מגיע מחברה אחרת (למשל- קצין משוחרר), נחפש כיצד הוא פועל לפי הקודים של הארגון הקודם ולא ניתן לו דף חלק.
"לא תטה משפט"- אחרי ששמענו את בעלי הדין וניסינו שלא להכיר פנים, הגיע שלב קבלת ההחלטות. כל החלטה, קטנה או גדולה, דורשת מאיתנו משאבים קוגניטיביים רבים ואנחנו נוטים להשתמש בקיצורי דרך (בשפתו של דניאל כהנמן- יוריסטיקות) שחוסכים לנו חשיבה לוגית ארוכה ורציונלית. אחד מקיצורי הדרך הללו היא "יוריסטיקת הזמינות"- נטייה של אנשים לבסס החלטה על המידע הזמין להם. ניתן לראות זאת בבחירת מוצר בסופר כי הוא זמין לנו בזיכרון מפרסומת או בכך שאנו חושדים במישהו כי אתמול ראינו אדם דומה לו עובר על החוק.
לא תיקח שוחד- הטיות ויוריסטיקות הן אוטומטיות ולקבל שוחד היא פעולה אקטיבית יותר. עם זאת יש להיזהר לא רק משוחד חומרי, גם מחמאות והתחנפויות יכולות "לעוור עיני חכמים" בשלב איסוף המידע או "לסלף דברי צדיקים" בשלב קבלת ההחלטות. השוחד יכול לבוא בכל שלב ובכל דרך, גם כשאנו לא מצפים לו, בדומה להטיות האוטומטיות.
איך נמנעים מהטיות ושופטים משפט צדק? התשובה באה מיד לאחר מכן- "צדק צדק תרדוף". במסכת סנהדרין נאמר שרשום "צדק" פעמיים כדי שתיזהר גם כשהמשפט הולך לכיוון הדין וגם כשהוא הולך לכיוון הפשרה. אני רוצה לתת הסבר אחר. ה'צדק' הראשון הוא כפי שהמחקרים בתחום אומרים- הדרך הכי טובה להתמודד עם הטיה זה להכיר בכך שהיא קיימת, להודות בכך שאנחנו במהותנו לא אובייקטיביים, מוטים. ה'צדק' השני אומר שלאחר שיש מודעות, יש צורך גם לרדוף אחר הצדק- לחקור, לחשוב, להטיל ספק, להיעזר באחרים. גם אצל אנשים טובים וישרים, הצדק לא מגיע אוטומטית, השיפוט האנושי לא אובייקטיבי ואנו צריכים לרדוף אחר הצדק כדי שנוכל בעז"ה גם לתפוס אותו.
(שופטים תשפ"ג)
